בחורף הקודם סימנתי את אפריקה כיעד לשנת הטיולים הבאה שלנו. בעיניי היא יבשת קסומה ומסקרנת, מושלמת במיוחד לטיולים בחודשים הקרים.
עונת התיירות בזנזיבר נמשכת ממאי עד סוף פברואר. באביב יורדים גשמים חזקים ברוב חלקי האי.
למרות שהיא כל כך קרובה לישראל, הטיסות לשם תמיד היו יקרות בטירוף… אבל הייתה לי תחושה שגם זה הולך להשתנות, ואכן ההזדמנות שלי הגיעה 🙂
היום קניתי כרטיסי טיסה לזנזיבר תמורת $295 לאדם באפליקציית חוליו. זו טיסת צ'רטר שממריאה בעוד 48 שעות, אז מיד ניגשתי לארגון הטיול.
זנזיבר נחשבת כיעד לחופשות בטן-גב עם ריזורטים יוקרתיים ולא יקרים ביחס לחופשות דומות כמו אלה באיי סיישל או האיים המלדיביים.
הייתי מגדירה את זנזיבר כיעד האקזוטי הידידותי ביותר לכיס. 😉
בחופשה שלנו נתבסס בדרום האי בכפר Jambiani.
אנחנו נוחתים בערב, ואת הלילה הראשון נבלה בריזורט נחמד על חוף הים תמורת $54 ללילה לחדר משפחתי. המחיר כולל גם ארוחת בוקר.
Blue Earth Beach Bungalow
שקלתי להישאר שם למשך כל השבוע, אבל…
אנחנו מאוד אוהבים להכיר חברים מקומיים חדשים! 🙂
גיליתי שבאותו הכפר ממש מתגוררת משפחה מקסימה: אימא ולנטינה שהגיעה מאיטליה, אבא שהוא תושב המקום, ולהם שלושה ילדים, שני חתולים, ברווזים ואפרוחים…
כינסתי את תום שירה ומאיה בסלון מול הלפטופ שלי – "מה אתם אומרים – נישאר במלון או שנעבור למחרת לחווה של המשפחה הזאת שמצאתי באייר בי אנד בי?"
"ברור שלמשפחה. מלון זה משעמם!" קבע תום מיד.
"אני רוצה לפגוש את הילדים האלה!" צעקה שירה בהתלהבות.
"אני רוצה את הבית עם החיות! מתי הולכים למטוס???" מאיה הצטרפה לבחירה בטבעיות.
גם בשבילי מגורים כאלה הם חגיגה. אז כמובן שסגרתי עם ולנטינה את ששת הלילות הבאים.
והיא כבר כתבה לי שתשמח להכיר לנו את האי, להכין מאכלים מסורתיים, ואפילו להצטרף עם הילדים שלה לטיולי יום שלנו. 🙂
כאן הקישור לבית
התלבטתי לגבי השכרת רכב, ושאלתי את ולנטינה האם לדעתה בטוח לנהוג עצמאית בזנזיבר? היא השיבה שכן.
בשדה התעופה אין השכרת רכבים, אז מצאתי באינטרנט חברה עם חוות דעת טובות, שהסכימה לשלוח נציג שיאסוף אותנו אחרי הנחיתה, וימסור את הרכב.
סגרנו בלחיצת יד וירטואלית במייל. התקשורת איתם הייתה מהירה וקלה.
(בזנזיבר נוהגים בצד שמאל כמו באנגליה, קחו את זה בחשבון. אם זה לא מתאים לכם, פשוט תשכרו נהג עם רכב או תזמינו הסעה מהמלון שלכם.)
שני דברים אחרונים:
ביטוח הנסיעה,
הזמנת מט"ח באינטרנט – קניתי דולרים.
ואנחנו מוכנים!
כך בתוך כמה שעות נולד הטיול שלנו לזנזיבר. 🙂
מחר ממריאים…
סקרנים ונרגשים התייצבנו בנתב"ג. זו הפעם הראשונה שאנחנו טסים לאפריקה.
הטיסה עם ארקיע הייתה תענוג! צוות הדיילים המקסים עשה מעל ומעבר כדי שיהיה לנו נוח וכיף.
ילדי הלואו קוסט שלי התלהבו מארוחת ילדים במטוס, וגם התרגשו לגלות כתבה על המשפחה שלנו במגזין ארקיע. 🙂
נחתנו בזנזיבר בחשכה סביב השעה שמונה בערב.
תהליך הוצאת הוויזה היה מהיר. היא עלתה $50 לאדם ומקבלים אותה בכניסה למדינה.
בסמוך לאולם המזוודות נמצא דוכן הצ'יינג' ועמדת המכירה של סים מקומי. הצטיידנו כאן במטבע הטנזני (שילינג) ובאינטרנט, כמו שהמליצה ולנטינה, המארחת שלנו.
היא כתבה לי שבחלקו הדרומי של האי אין בכלל כספומטים, ושרוב החנויות והבנקים בזנזיבר מרוכזים ב-Stone Town (העיר המרכזית באי).
ולנטינה הציעה גם שנחליף רק $100-200 לשילינג כדי לשלם בשווקים ובתחנות דלק, כי בכל המקומות התיירותיים והאטרקציות מקבלים דולרים.
ביציאה מהטרמינל זיהינו בקלות את Kibabu, שהחזיק דף לבן עם השם שלי.
"!Jambo! Karibu" (שלום! ברוכים הבאים!) הוא חייך אלינו.
הג'יפ שהזמנתי חיכה בחניה בדיוק כפי שסיכמנו. תהליך ההשכרה היה אקזוטי למדי:
אני נתתי לו $185 במזומן – הוא הושיט לי מפתחות, רישיונות, קבלה, והוסיף:
"אני זמין בשבילך בוואצאפ בכל שעה. אקונה מטטה ונסיעה טובה!"
נכנסנו לרכב, הזנתי בגוגל מפס את שם המלון, ויצאנו למסע לילי דרומה אל הכפר Jambiani.
אחרי רבע שעה של תמרונים "בסלט תנעה" של רכבים, אופניים, הולכי רגל, אופנועים ועגלות הרתומות לשוורים בזנזיבר סיטי, יצאנו לכבישים הצרים והחשוכים מחוץ לעיר. הנסיעה הייתה די פשוטה ורגועה. בדרכים הבין עירוניות כמעט ולא הייתה תנועה.
כעבור שעה הגענו לכפר ופנינו שמאלה מהכביש לדרך עפר. היה נדמה שהגענו לעיר רפאים נטושה.
ה-GPS הביא אותנו לנקודה שניראתה כמו שום-מקום. המשכתי לנסוע לעבר האור היחיד שראיתי בהמשך השביל והגענו לבית קפה קטן.
יצאתי מהרכב וביקשתי הכוונה משני גברים צעירים בבגדים צבעוניים שישבו לידו. הם לא הכירו את המלון שלנו וגם כמעט לא דיברו אנגלית, אבל התעקשו לעזור. אחד מהם רץ לתוך בית הקפה וחזר עם בחור שדיבר אנגלית.
ביקשתי ממנו להתקשר למלון. הוא מיד חייג, אך לא היה מענה.
"Akuna matata, madam" אמר הבחור בקול מרגיע, "הכל בסדר, בזנזיבר את בטוחה. גם בלילה אין ממה לחשוש. תיכף נמצא את המלון שלך. אני פה איתך!"
שלושת הגברים התייעצו ביניהם והתקשרו למישהו.
"תני לי את הטלפון שלך." ביקש הבחור שדיבר אנגלית בסיום השיחה, "תראי, אני מסמן לך את המלון הזה. המלון שלך לא מופיע על המפה, אבל הוא צמוד אליו. כשתגיעי לשם תראי שלט הכוונה. זה שניים חצי קילומטרים מכאן."
המשכנו לנסוע עוד כמה דקות בדרך העפר החשוכה בין הבתים המוזרים, ובאמת הגענו למלון שלנו בדיוק כפי שהוא הבטיח. 🙂
"אימא, תראי!" התעוררתי מצהלות הפליאה של שירה ומאיה. הבנות עמדו בפתח הדלת של הבונגלו שלנו מול נוף עוצר נשימה:
חול לבן וים טורקיז, כמו בתמונות. 🙂
"אנחנו רוצות לים!!" התחננו הבנות.
"שירה את יודעת איזה ים זה?" שאל תום וקרץ לי.
"הים השחור… לא! רגע. הים ה… לא יודעת…" אמרה אחותו בהיסוס.
"זה האוקיינוס ההודי." הוא הסביר לה.
בילינו על החוף עד אחר הצהריים והמשכנו למשפחה המארחת שלנו שמתגררת לא רחוק מכאן.
יצאנו משער המלון. באור יום הנוף היה שונה לגמרי. אלה לא היו בתים נטושים, אלא כפר שוקק חיים.
Abu, בעלה של ולנטינה, פגש אותנו בכניסה לחווה.
בבית היו שני ילדיהם הפעוטים Nuru ו- Omari, הדוד Salim, אחיו של אבו, ועוזרת בית.
ולנטינה טרם חזרה מעבודתה באחד המלונות בכפר.
הבנות שלי רצו לשחק עם הילדים, תום ואני התיישבנו עם אבו בחצר.
"יש לך כאן בחווה קוקוסים?" שאל אותו תום.
"לא… אם אתה רוצה קוקוס, צריך ללכת לכפר…" אבו קם מהספסל. "בוא! נלך להביא אותם."
התרגשתי מאדיבותו של אבו. הוא היה סופר נחמד אלינו. הלכנו ביחד להביא את אגוזי הקוקוס.
כשחזרנו הוא פתח אותם והילדים לגמו בהנאה את הנוזל הטעים. הלבן של הקוקוסים היה רך ומתוק. אכלנו אותו בכפית כמו ריבה.
"וואו אימא! אני אוהב את הבית הזה!!" תום היה מאושר. 🙂
מאוחר יותר הילדים ביקשו לאכול, ואבו המליץ לנו על המסעדה בחווה השכנה. יצאנו מהשער, אך לא המשכנו אליה מיד. נעצרתי להביט בנוף הכפרי מסביב וצילמתי כמה תמונות.
לפתע שמעתי מאחורי צרחה איומה ובכי של ילד. רגע קפאתי במקום ואז הסתובבתי בבהלה. הילדים שלי היו בסדר ועמדו מטר מאחורי מופתעים לא פחות ממני. הבנתי שזה מגיע מתוך חצר החווה שלנו ורצנו בחזרה.
זאת הייתה נורו. אבו תפס אותה ביד אחת כמעט תלויה באוויר והכה במקל. הילדונת התפתלה וצרחה מכאב.
הייתי המומה…
אנחנו עוד לא 24 שעות במדינה הזאת. ואולי אני לא מכירה את המנטליות המקומית, ואולי מכות זאת דרך חינוך לגיטימית באפריקה, אבל נורו היא רק בת 4… ומה יכלה כבר הקטנטונת לעשות כדי לזכות בעונש אכזרי כל כך מאביה?!
"תפסיק את זה!" צעקתי.
הוא הופתע ועזב את ידה. נורו השתחררה ורצה אל הבית. אבל אבו חזר לטירוף שלו, רץ אחריה, תפס אותה שוב, והמשיך להכות.
אחיו סלים רץ אלינו "אקונה מטטה, לכו לאכול, זה לא עניינכם…"
אזרתי את כל האומץ שלי – "לא! תגיד לאחיך להפסיק!"
סלים הסתובב וצעק לאבו משהו בסוואהילי, והוא הפסיק להכות את הילדה.
עכשיו ציפיתי לפרץ של כעס כלפיי בגלל שהתערבתי, אבל להפתעתי ניראה היה שאבו דווקא נבהל כשהבין שראיתי אותו מכה את הקטנטונת.
ניצלתי את הבהלה שלו והפצרתי בו – "שלא תעז לגעת בה שוב!"
המשכנו למסעדה. היינו חייבים פסק זמן מהאירוע. הילדים שאלו המון שאלות, וגם בראשי דהרה רכבת של מחשבות.
דבר אחד היה ברור לכולנו – בבית הזה לא נוכל להישאר.
"בואי נספר לוולנטינה, היא בטח לא תיתן לו יותר להרביץ לנורו." הציע תום.
"אתה יודע, לצערי אני חושבת שהיא לא תעזור…." עניתי לו בעצב.
"למה?" הוא הופתע, "היא האימא שלה! היא בטוח תגן עליה. הרי את היית מגנה עלינו…"
"לדעתי היא כבר יודעת שהוא מכה את הילדים שלהם ומסכימה לזה או מתעלמת… וגם ייתכן שהיא בעצמה מפחדת ממנו או פשוט לא רוצה לפרק את המשפחה."
בזמן שהילדים אכלו דפדפתי בסלולרי ומצאתי לנו מלון נהדר ולא יקר במרחק של 50 דקות נסיעה.
חזרנו לחווה לקחת את התיקים. כל בני הבית נראו רגועים כאילו כלום לא קרה.
"למה אתם עוזבים?" שאל אותי אבו בקול תמים.
"כי לא נוכל להישאר בבית שהאלימות מקובלת בו." עניתי לו בכנות.
הוא לא ניסה לעכב אותנו או לשכנע להישאר. נפרדנו בקצרה, נכנסנו לרכב, ופנינו צפונה.
כעבור מספר דקות קיבלתי שיחה מוולנטינה ועצרתי בצד כדי לענות לה.
קולה היה נסער – "זואי, מה קרה? אבו אמר לי שעזבתם…"
"תראי, אנחנו לא מסכימים להתנהגות אלימה כזאת.." עניתי לה.
"לא הבנתי… מה בדיוק קרה?" היא שאלה כאילו לא היה לה מושג על הנעשה.
"אבו הכה את נורו…" סיפרתי לה את כל מה שראינו.
"אני לא מאמינה…" היא פרצה בבכי. "הוא בכלל לא אלים ומעולם לא הרים יד על הילדים שלנו. תשמעי, אנחנו מארחים הרבה תיירים. כולם מאוד נהנו אצלנו… אני מופתעת לשמוע את זה ממך… תני לי לדבר איתו ואני תיכף אחזור אליך…"
הגענו למלון החדש שלנו והתמקמנו בבונגלו על החוף. היינו זקוקים לשקט הזה…
בערב הגיעה התשובה מוולנטינה – "את לא הבנת נכון, החבר'ה סיפרו לי מה קרה." היא כתבה, "בואי ניפגש פנים מול פנים ואסביר לך את הכל…"
"אני לא צריכה הסבר על מה שראיתי. בתפיסת העולם שלי גבר שמחזיק מקל ומכה באמצעותו ילדה קטנה לא יכול להתפרש אחרת. יחד עם זאת אשמח להיפגש איתך בתור אימא אם את רוצה…" עניתי לה.
בסופו של דבר ולנטינה בחרה לא להיפגש בטענה שזה רחוק לה…
למחרת נשארנו בריזורט שלנו ליום כיף.
המקום התגלה כבחירה נהדרת! בונגלוס חדשים, נקיים וממוזגים על חוף הים, אוכל טוב, בריכה, מופעים בערב, אינטרנט מצוין, וצוות מאוד אדיב שפשוט יצא מגדרו כדי שנהיה מרוצים.
וכל זה רק $80 ללילה לארבעתנו על בסיס ארוחת בוקר.
(כאן הקישור למלון )
אני ממליצה לבחור לינה בצד המזרחי של האי. הוא יותר יפה והרבה פחות גשום מאשר המערבי.
החופים הציוריים יותר הם Jambiani, Paje, Pingwe, Uroa, Nungwi.
בבריכה פגשנו את Kade, שהגיעה מבאלי כדי לעבוד כאן בספא כי לא מצאה עבודה טובה באינדונזיה.
היא סיפרה לי ארוכות על משפחתה ועל החיים שלה, וגם פינקה את הילדים בעיסוי. 🙂
למחרת היינו מוכנים לצאת לטייל באי, אך הרכב לא הניע.
"וואי… זה בטח הולך להיות סיפור עכשיו…" חשבתי לעצמי.
שלחתי הודעת וואצאפ ל-Kibabu. להפתעתי הוא ענה לי בתוך 10 שניות!
"אל תדאגי, תשלחי לי את המיקום שלך, ומישהו כפר מגיע לעזור לך."
לפני שהספקתי לענות לו, אחד העובדים של המלון ראה אותנו בחניה ומיד ניגש לשאול אם הכל בסדר. עניתי לו שהרכב לא מניע.
"אקונה מטטה. רגע אחד." הוא אמר לי וקרא למישהו. בתוך 5 דקות הם הניעו את הרכב שלנו.
"הסתדרנו. רק אני מקווה שזה לא יקרה לי שוב…" כתבתי לקיבאבו.
"תגידי לי לאן אתם נוסעים, ואגיע לכל מקום שתרצי להחליף לך את הרכב כדי שלא תתקעי יותר. אני מתנצל על זה… אבל כמו שאמרתי לך בהתחלה – אקונה מטטה. את יכולה לסמוך עליי." הוא הפתיע אותי בתשובתו.
וכך היה. קבענו בדרך לחוות התבלינים, והוא הגיע בדיוק בזמן עם ג'יפ חדש. 🙂
זנזיבר מכונה אי התבלינים בזכות תעשיית תבלינים הענפה. חוות התבלינים הן האטרקציה המרכזית, והן פזורות בכל האי.
בחרנו לבקר ב-Kidichi Spice Farm.
הגענו עצמאית ושכרנו מדריך דובר אנגלית לסיור פרטי תמורת $15.
הבחור התחבר מיד לקהל הצעיר והתחיל את ההדרכה מצמח שמשמש ליצירת איפור וגם הראה לילדם איך "סורגים" עניבה מצמחים.
המשכנו ללמוד על מגוון פירות אקזוטיים ותבלינים: קפה, וניל, אננס, ציפורן, ג'ק פרוט, וקרמבולה.
אני גיליתי שציפורן משמש לא רק לתיבול התבשילים, אלא גם להקלה על כאבי שיניים. הוא אחד המרכיבים בחומר ההרדמה שמזריקים לפני הטיפול.
מסתבר גם שאננס גדל על שיח ולא על עץ. על כל שיח אננס צומח רק פרי אחד.
איך יודעים שהג'ק פרוט בשל? פשוט מאוד – לפי הצליל כשדופקים עליו. 🙂
כורכום עוזר לטפל בדלקות וגם לעצור דימום.
אגוז מוסקט הופך כל משקה למשכר. חותכים את הגרעין שלו ומוסיפים את תכולתו לכוס שתיה קלה. כמה לגימות… ותפסנו ראש. כך נוהגים המוסלמים כי אסור להם לשתות אלכוהול.
הפרי של פלפל הופך לפלפל שחור, לבן או אדום. תלוי איך נבחר לעבד אותו.
גילינו גם שלתבלינים יש מלכה ושמה קינמון. 🙂
קינמון זה עץ שמשתמשים בכל חלקיו ליצירת תבלין וגם אינספור תרופות: החל מטיפול בצינון ועד בעיות עיכול ומחלות לב.
"איך הכל ירוק כאן למרות שאין גשמים רוב השנה?" שאלה שירה את המדריך.
"שאלה מצוינת!" הוא חייך, "בזנזיבר יש המון מים כל הזמן והם מתחת לאדמה. אלה הם מי תהום נקיים ומתוקים, שכל הצמחים באי מגיעים אליהם עם השורשים ושותים כמה שהם צריכים. בזכות מי התהום יש לנו אפילו שדות אורז."
המדריך לקח מקל וקדח בעזרתו בור באדמה לעומק של מטר בערך. "בואו תרגישו…" הוא הזמין את הילדים לחטט עם המקל בבור, "יש כאן מים!"
בסוף הסיור קיבלנו הדגמה איך מטפסים על דקל וקינחנו בקוקוס ופירות.
הביקור כאן היה מאוד חווייתי ומעניין!
בערב ראיתי קבוצת נערים בבגדים צבעוניים מול הבונגלו שלנו. הסתקרנתי לדבר איתם וגם תהיתי מהם הבגדים האדומים שלבשו הגברים.
לקחנו איתנו כמה שוקולדים כדי לחמם את האווירה, וניגשתי אליהם ביחד עם מאיה.
לשמחתי הנערים דיברו אנגלית אז הצלחנו להתקשקש מעט. הכרנו, סיפרתי שאנחנו מישראל. הבנות סיפרו לי שהן גרות בכפר Uroa הסמוך, והראו לנו את הסרטנים הלבנים שתפסו בדלי.
הבנים, ג'ורג' וסימבה, עבדו כמאבטחים במלון הסמוך, ויצאו לטייל על החוף בשעות הפנאי.
"תגידו לי, מה זה הבגדים האדומים שלכם?" שאלתי אותם.
"אנחנו נוצרים מסאים, וזה הלבוש המסורתי שלנו." הסביר לי סימבה.
הוא נשאר לדבר איתי גם כששאר הנערים המשיכו לדרכם ושאל הרבה שאלות על החיים בארץ וגם על היהדות.
"הפתעת אותי מאוד!" הוא סיכם רגע לפני שנפרדנו, "הייתי בטוח שאתם חיים במלחמה, שבתיכם מופגזים כל הזמן… נוכל להיפגש גם מחר?"
מדי ערב סימבה המשיך להתייצב על החוף מול הבונגלו שלנו וחיכה בסבלנות עד שאראה אותו. היינו מתיישבים מול הים לשוחח עד השקיעה.
בכל פעם הוא הביא איתו הפתעה חדשה: תכשיטים מסורתיים, קוקוסים או פירות.
"אתמול שאלת אותי ממה עושים את הממתק האדום, ubuyu, אז הינה הבאתי לך את הפרי מעץ הבאובב…"
"תגיד לי, טוב לך לחיות כאן בטנזניה? אתה מאושר?" החלטתי לשאול אותו את שאלת מיליון הדולר.
"כן." הוא ענה בפשטות בלי לחשוב. "טוב לי כי החיים שלי מאוד קלים. לא חסר לי כלום."
יער ג'וזאני (Jozani Forest) הוא הזכר האחרון ליער הגשם הגדול שפעם כיסה את כל האי.
הגענו לכאן כדי לצפות בקופי קולובוס אדום שמסתובבים בחופשיות ברחבי השמורה.
גילינו שהקופים האלה לא אוכלים בננות או פירות אחרים, אלא רק עלים, כי מתוק זה לא בריא להם. אם בטעות רמת הסוכר בגופם עולה, הם מתגנבים לכפרים הסמוכים כדי למצוא קצת פחם, אוכלים אותו, וכך מסדרים את מערכת העיכול שלהם.
בכניסה לפארק פגשנו קבוצת חברים מהטיסה שהגיעו לכאן במסגרת סיור מאורגן עם המדריך המהמם, אריק, שאישר לנו להצטרף אליהם ולשמוע את הסבריו המרתקים בעברית. 🙂
כניסה עצמאית לפארק עולה $10.
אחרי פארק הקופים הילדים ביקשו להצטרף אל הקבוצה גם לתחנה הבאה שלהם – חוות התבלינים.
"אימא, אז מה שהיינו אתמול… אנחנו רוצים עוד! כיף לנו עם אריק…." הם התעקשו.
אריק הסכים בשמחה, אז נסענו אחרי הרכב של הקבוצה לחוות Kizimbani.
תענוג! נהניתי לגלות שהילדים הקשיבו היטב בסיור הקודם והפגינו בקיאות מרשימה. 😉
וגם זכינו להכיר יותר את אריק, שגם לו סיפור חיים מדהים: הוא נולד באוקראינה לאימא יהודייה ולאבא שהגיע לשם מטנזניה כדי ללמוד רפואה.
כשהיה בן שנה הוריו נפרדו. אביו חזר לטנזניה, ואמו עלתה איתו לארץ. אחרי הצבא הוא טס לטייל באפריקה ומצא את אביו.
הוא התאהב בחיי הפשטות של היבשת השחורה ונישאר לגור בזנזיבר.
אריק דובר עברית וגם רוסית, ומעביר סיורים בצורה מרתקת!
אם גם אתם רוצים לטייל איתו או להתייעץ, זה הנייד שלו, אפשר לשלוח וואצאפ: 255625886327+
כקילומטר מפארק הקופים שוכנת חוות הפרפרים – Zanzibar Butterfly Centre.
אפשר לשלב את שניהם באותו טיול או לדלג עליה אם אין לכם חיבה מיוחדת לפרפרים.
המקום פצפון וקשה להתרשם מהפרפרים כי הם מעטים וכמעט שלא מתיישבים על הצמחים בגובה הצפייה.
החלק המעניין ביותר היה בתחילת הסיור כשהמדריך הסביר על מעגל החיים של פרפר והציג לנו זחל וגולם אמיתיים תוך שהוא מדקלם בעברית "בוא אלי פרפר נחמד…". 🙂
הכניסה עלתה $6 למבוגר ו-$3 לילד.
שתי נשים מכרו פירות מול חוות הפרפרים.
"ג'אמבו!" אמרה לי אחת מהן בחיוך.
"ג'אמבו!" עניתי לה ואז עלי לי רעיון…
הייתי סקרנית בטירוף לבקר בכפר מקומי פשוט, ובדיוק ראיתי אחד כזה מאחוריה. היא ודאי מגיעה משם, חשבתי.
ניגשתי אליהן והצגתי את עצמי. הן לא דיברו אנגלית, אבל הבנו אחת את השנייה, וגם הן אמרו איך קוראים להן.
הצבעתי על הכפר, עלינו, על העיניים, ועשיתי תנועה של הליכה באצבעות.
הן מיד הבינו למה התכוונתי. אחת מהן קמה, עשתה לי תנועה של בואי, ואמרה: "!Karibu" (ברוכים הבאים!)
הלכנו אחריה לתוך הכפר. בדרך היא אפילו הדריכה אותי והצביעה על בתים ואנשים שפגשנו. הבנתי חלק מהדברים. למשל שאחד הבתים היה של חמותה. אישה מבוגרת שעשתה כביסה כניראה הייתה אמה. היא הצביעה על שני ילדים שהיו הבנים שלה. הבנתי שאחד המבנים היה מדרסה ללימודי אסלם. בוטקה קטן היה המכולת. קניתי שם לכל הילדים צנצנת של 30 סוכריות על מקל תמורת חצי דולר. (כן זאת רמת המחירים של המקומיים!)
הילדים, מבסוטים מהממתקים, ניהלו איתי דו-שיח משעשע:
הם צעקו כולם ביחד: "ג'אמבו!" – עניתי "ג'אמבו!"
הם צעקו "קאריבו!" (ברוכים הבאים) – עניתי "אסאנטה סאנה!" (תודה)
ואז הם צעקו "מאמבו!" (סוג של מה נשמע?) – עניתי "פואה!" (סוג של בסדר) 🙂
כך התקדמנו עם צהלות השמחה שלנו עד שהגענו למרכז הכפר, שם ניצב מבנה לבנים, הראשון שראיתי כאן בין בתי הבוץ. בדלת עמד גבר ענק עם פרצוף זועף.
האישה המארחת שלנו ניגשה אליו והתחילה לדבר מהר, להסביר לו משהו, ולהצביע עלינו. כל הילדים השתתקו ועמדו במקומם.
השתדלתי להיראות רגועה, למרות שאני מודה – ליבי החסיר פעימה. 😉
ואז האיש פנה אלי בקול סמכותי ובאנגלית רהוטה: "שלום, מי אתם?"
עניתי לו הכי פשוט ורגוע שיכולתי: הצגתי את עצמי ואמרתי שאנחנו מישראל. הבחור המפחיד פתאום חייך:
"איזה יופי! אני רוצה שתלמדי אותי כמה מילים בעברית. אני מדריך בפארק הקופים, יש לנו הרבה מבקרים מישראל. ואת יודעת, טוב לדבר אל התיירים בשפה שלהם."
הוא שלף את הנייד שלו והתחיל לרשום באותיות לטיניות את תרגום המילים שאמרתי לו:
"ברוכים הבאים לפארק הקופים", "קופי קולובוס אדום", "יער הגשם", "עץ", "עצים"…
בסוף השיעור המאולתר צ'יפרתי אותו בבונוס – סיפרתי לו מה זה סבבה. 😉
האיש היה מבסוט! 🙂
הרגשתי שעכשיו הגיעה ההזדמנות שלי לקבל ממנו שיעור על החיים כאן.
"תגיד לי, איך קוראים לכפר הזה?" שאלתי אותו.
"Pete" הוא ענה.
"יש כאן בית ספר?" רציתי להראות לילדים שלי איך לומדים בני גילם בזנזיבר.
"לא." הוא ענה, "בכפר שלנו יש רק מדרסה. הילדים הולכים ללמוד בכפר אחר."
"איך החיים כאן?…" תפסתי אומץ לשאול אותו את שאלת מיליון הדולר.
הוא חייך שוב: "אני יודע מה את רוצה לדעת. את בטח חושבת שאנחנו עניים ומסכנים. אבל אנחנו לא. מה שאת רואה פה הם החיים שלנו. יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים. עוני זה כשאין מה לאכול. בזנזיבר אף אחד לא רעב. כל ילד בכפר יודע שהוא יכול להיכנס לכל בית ולאכול. כל משפחה יודעת שאם משהו חסר לה – השכן ישלים. האי מלא עצי פרי, ומותר לכל תושב לקטוף ולאכול… אנחנו סבבה!" הוא סיים את המשפט במילה החדשה שזה עתה למד והיה מרוצה מעצמו. 🙂
בסוף השיחה נפרדנו בלחיצת יד חברית, והאישה ליוותה אותנו חזרה לחוות הפרפרים.
מהכפר המשכנו למסעדת The Rock המפורסמת בזכות מיקומה על הסלע בים. קבענו לאכול שם ביחד עם החברים שהכרנו בטיסה: עדי, מור ונועם, בתם התינוקת.
מעבר חד מהפשטות של הכפר לפאר התיירותי. 🙂
מור ועדי טיילו כאן כל השבוע עם נהג פרטי ששמו Abdulla. הוא ביקש $40 ליום עבור שרות ההסעות שלו.
הם ממליצים עליו בחום. הוואצאפ שלו: 255712436835+
לשכור נהג פרטי במקום סיור מאורגן זו דרך נהדרת לטייל כאן למי שיכול להסתדר עם הדרכה באנגלית.
סיורים מאורגנים עולים $40-100 לאדם.
כניסה עצמאית לרוב האטרקציות היא סביב $6-15 לאדם וזה כולל הדרכה.
כך שאם תשכרו רכב או תשתמשו בשרותי הסעות, סביר להניח שתחסכו לא מעט.
תעשו השוואה ותבדקו מה מתאים לכם.
כשחזרנו למלון סימבה כבר חיכה לי על החוף מול הבונגלו.
"זהו. מחר חוזרים הביתה. זה הערב האחרון שלנו כאן…" אמרתי לו.
הוא חייך בעצב: "כן, השבוע עבר לנו מהר…" ואז נזכר, "אמרת לי שרצית להראות לילדים בית ספר שלנו. אז בואו מחר בבוקר, יש אחד בכפר Uroa, כמה דקות נסיעה מכאן."
בתשע בבוקר נפגשנו שוב ונסענו ליראות את בית הספר. בדרך חילקנו סוכריות לילדי הכפר שרצו אלינו בקריאות "פיפי! פיפי!" (סוכריות)
בחצר בית הספר פגשנו את עלי, המורה להיסטוריה, שסיפר לנו שכאן לומדים ילדים מגיל 6 עד 16 בשתי משמרות. 312 תלמידים בסך הכל.
"בחדר המורים" מתחת לעץ ישבה סוהא, המורה לחשבון, והכינה מבחן.
החינוך בזנזיבר הוא חינם, אך על ההורים לרכוש תלבושת אחידה וספרי לימוד לילדיהם.
לפני טיסת הלילה עשינו טיול בצפון האי. נסענו לחוף Nungwi, שהוא אחד החופים היפים בזנזיבר, ונכנסנו ל-Baraka Aquarium.
בדרך לשדה התעופה עצרנו בסטון טאון. עשיתי סיבוב בשוק להצטייד בכמה תבלינים לאורז, לדגים, תה בננה, וקפה בטעמים.
נפרדנו מזנזיבר בגני פורודני (Forodhani Gardens).
תודה רבה לכל האנשים הטובים בדרכנו על החוויה האפריקאית הבלתי נשכחת: צבעונית, מרתקת, ומלאה בשמחת חיים ואהבה. 🙂
אלסיה
מרץ 6, 2020
היי זואי!
האם עשיתם איזה שהם חיסונים לפני שטסתם לזנזיבר?
אולי כתבת ופיספסתי…
תודה
זואי לסרי
מרץ 6, 2020
הי אלסיה,
לזנזיבר לא התחסנו.
אבל זה לא ייעוץ ולא הכוונה עבור אחרים.
אני לא טוענת שכמוני צריכים לעשות כולם.
כל מטייל יצטרך לקבל את ההחלטה שלו אם להתחסן או להתייעץ עם מרפאת מטיילים.
דוד
ספט 3, 2019
זואי כמו שהגבת זה בעיני המתבונן וגם בעיני התאורים שלך כלל לא תואמים את המציאות שלי.
1.ככלל החופים המזרחיים פחות מוממלצים מהצפוניים עקב בעיית הגאות והשפל המאוד גבוהים דבר שגורם להמון אצות ולכלוך לעומת החופים הצפוניים שהם נקיים להפליא והמים הם מי טורקיז וגם רוב מלונות היוקרה נמצאים בצפוני
2.עזובה ועוני מחרידים שפשוט בלתי נתפס אתה נמצא במלון ומעבר לשער מדינת עולם שלישי זה בלשון המעטה שאתה לא מאמין
3.טיסות ארקיע ממריאות ונוחתות אחת לשבוע כלומר אתה חייב להישאר שם שבוע וממש אין מה לעשות שם במשך שבוע פרט למי שאוהב בטן גב במלון וזה למרות שהיינו בכל המקומות שזואי ספרה עליהם ואף היינו בטיול שנקרא האי הנעלם ובסיורים בסטון טאון
4.לגבי תחבורה כמו שאמרתי רוב הכבישים מחרידים ללא שילוט ונהגים שלא מצייתים לשום חוק הכי נכון לעשות זה להצמיד לכם נהג למשך כל היום שמסיע אותכם לאן שאתם רוצים תפרטו את הכסף לשילינג כי כך זה הרבה יותר זול.
5.חוות התבלינים זו סתם אטרקציה תירותית מגדלים שם מספר מצומצם של שיחי ועצי תבלין אין זו חוות תבלינים שמגדלת תבלינים באופן מסחרי וגם אין אף חווה כזו באי הזה ישנם חוות תבלינים באי השכן
6.ביקור בעיר סטון טאון ממש לא מציאה,לגבי אוכל ממש אין מה לאכול מחוץ למלונות ורמת ההיגינה בחוץ היא פשוט איומה וגם במלונות המבחר לא מי יודע מה והיינו במלון 5 כוכבים שקיבל ציונים טובים בטריפ אדוויזר.
7.לגבי ילידים בני שבט המסאי הלבושים בגלימה אדומה עוד אטרקציית תיירים,כידוע בני שבט המסאי הם שבט קטן המתגורר בטנזניה השכנה רוב האוכלוסיה הם מוסלמים שהרי שליט עומן שלט בזנזיבר עד לסוף המאה שעברה עד שנכבשו עי האיטלקים כך שרוב האוכלוסיה מוסלמים + מהגרי עבודה מטנזניה שעובדים בתירות באי.
ושוב זואי ישנם דברים שזה בעני המתבונן אבל בהחלט ישנם דברים שהם עובדות ועלייך לדייק כמו עניין החופים חוות התבלינים שבט המסאי..
זואי לסרי
ספט 3, 2019
הי דוד,
כל דבר בחיים אפשר לתאר מיותר מזווית אחת.
למשל אם ניקח אותך או אותי – אני מניחה שיש אנשים שסבורים שאתה אדם טוב / חכם / מוסרי.
ויש כאלה שנתקלת שיגדירו אותך כלא הוגן/ לא חכם / לא טוב בעיניהם.
אני מניחה שכל אחד מאיתנו נתקל ביחס הפוך ואף מנוגד מאנשים שונים.
אותו כנ"ל אני – יש מי שמאוד אוהב אותי או את הבלוג ויש מי שטוען שהוא שקרי כי לדעתם לא באמת אפשר לטייל כל כך הרבה עם ילדים. או כי לא באמת אפשר לטוס בלי מזוודה לחו"ל במיוחד עם משפחה. או כי לדעתם לטייל זה בכלל בזבוז כסף או זמן כי צריך להשקיע את שניהם במשהו אחר.
אני מניחה ששניהם צודקים. 🙂
כי מי שלא אוהב אותך הוא באמת לא מזהה את הטוב שבך.
ומי שלא יכול לטייל הוא באמת לא יכול לטייל וזאת האמת שלו.
ההבדל בין הגישה שלי לאלה שתיארתי, הוא גמישות מחשבה ויכולת לזהות פרדיגמות. וליראות שכל מה שמחוצה לך זה תפאורה, הוא לא טוב ולא רע. זה מה שזה. הכל אפשרי לכאן ולכאן. ואפילו גם לכיוונים שאתה ואני עוד לא הבנו שקיימים. מי שנותן משמעות ופרשנות לתפאורה מסביב זה אתה. זה האדם המתבונן. ומי שיכול להרחיב את המציאות זה האדם המודע או האדם האוהב.
אדם שכלוא בתוך הפחדים שלו או בתוך הפרדיגמות הוא יכול מעט מאוד. והוא גם בטוח שמה שהוא רואה בתוך התא שהוא עצמו יצר, זה מה שיש וזאת האמת היחידה.
אתה מעצב את המציאות של עצמך.
אתה יודע, אפילו כאשר קבוצה חוזרת מטיול מאורגן ליעד קסום – כל משתתף מספר את הסיפור שלו. כל אחד חווה את אותו הסיור אחרת. לפעמים אפילו באופן מנוגד.
אחר יגיד – המדריך היה לא מקצועי ודיבר המון.
השני יגיד – המדריך היה מדהים! הוא דיבר המון וסיפר ים פרטים מרתקים.
יש על זה אפילו בדיחה ישנה:
שני סוכני מכירות של נעליים חזרו מאפריקה.
הראשון כתב דו"ח למנהל: באפריקה אין הזדמנות עסקית כי לאף אחד אין נעליים.
השני כתב דו"ח: פוטנציאל עסקי מטורף באפריקה!! לאף אחד אין נעליים.
🙂
אלונה
יול 14, 2019
אני לא חושבת שמשרד החינוך מאפשר להיעדר ללא סיבה יותר מ-5 ימים..
זואי לסרי
יול 14, 2019
ללא סיבה כניראה שלא.
אלונה
יול 14, 2019
מה עם בתי ספר לילדים עם טיולים מרובים?
זואי לסרי
יול 14, 2019
גם מטיילים וגם לומדים.
כשיש רצון מוצאים את הדרך.
ניצי
יונ 4, 2019
וואו זואי איזה טיול מדהים! ואיזה חיבור עם המקומיים. תודה על העצות, נהנית לקרוא אותך כל פעם מחדש?
זואי לסרי
יונ 5, 2019
תודה ניצי 🙂
אהוד
מרץ 6, 2019
סורי זואי.את חיה בסרט. אני עכשיו בזנזיבר מטייל. לכתוב הכי קל. דלות ועוני שאין להם אח ורע.הרב מוזנח .הפארק שאת מתארת ממש לא כזה מרשים.רואים בו 6 קופים במקרה הטוב.הצלילות בזנזיבר גם הם לא ברמה שמי שמטייל בעולם ומולם מתרשם.שונרקלינג זה כמו להיות בגן חיות המולה וצפיפות. אני בבית מלון שנחשב לטוב 5 כוכבים עם שרות טוב אבל בה זה מסתכם. נהיגה ממש חויה
לא צריך ללכת למגזין זה חינם תוך כדי תנועה.נהגים כאן לא שומרים על החוק והשילוט לא מי יודע מה.אז סבבה תמשיכי לכתוב רק כדאי לא להגזיםבתאורים.
זואי לסרי
מרץ 6, 2019
הי אהוד,
אתה צודק, אני אכן חיה בסרט… אבל גם אתה! יופי הוא בעיניי המתבונן. כולנו רואים מציאות שונה.
אם תקרא תיאורים של טיילים שונים, תגלה כל יעד בתבל, כולל ישראל, מזוויות שונות לגמרי. הרבה פעמים שונות מקצה לקצה. גם שני אנשים שעושים את אותו הטיול בדיוק מתארים אותו אחרת. אחד יכול ליהנות בטירוף כשהשני בכלל לא.
בכתבה שלי זאת זנזיבר שאני ראיתי. אתה בחרת להתמקד בזווית שלך שמשקפת את ראיית העולם שלך.
דלי
פבר 8, 2019
תודה על הכתבה. האם טיילתם גם בטנזניה עצמה, לא באי זנזיבר? אנחנו זוג מבוגר שרוצים לטייל בטנזניה. איך מגיעים למדריך מקומי שיהיה גם הנהג שלנו למשך כל הטיול והספרי?
תודה
זואי לסרי
פבר 9, 2019
הי דלי,
טיילנו רק בזנזיבר.
אני לא מכירה מדריך לספארי, אבל בטח תמצאי ברחבי הרשת.
גבי
ינו 26, 2019
יופי של כתבה. כל הכבוד על ההשקעה
זואי לסרי
ינו 26, 2019
תודה רבה גבי 🙂
משה שגב
ינו 13, 2019
מדהים… מרגש.. תודה
זואי לסרי
ינו 13, 2019
תודה משה 🙂
מוחמד אבו ליל
דצמ 26, 2018
אחלה כתבה. קיבלתי חשק לטוס למקום הזה.
זואי לסרי
דצמ 27, 2018
תודה רבה מוחמד 🙂
שיר בליברג
נוב 28, 2018
הי זואי,
תודה על הבלוג!!
בחודש דצמבר, האם יש צד שהוא עדיף לשהות בו על האי? מזרח או מערב? צפון דרום? מבחינת מזג האוויר.
האם זו עונה גשומה? לא הצלחתי להבין…
תודה,
שיר
זואי לסרי
נוב 29, 2018
הי שיר,
תודה על הפרגון 🙂
כמו שציינתי בכתבה לטעמי עדיף מזרח וצפון.
אורי
נוב 6, 2018
היי זואי.
השכרת הרכב בזנזיבר כללה ביטוח מקיף או רק צד שלישי?
תודה, אורי
זואי לסרי
נוב 7, 2018
הי אורי,
ההשכרה הספציפית שלנו כללה הכל. אפילו פטור מהשתתפות עצמית.
אבל כמובן שלכל חברה יש הצעות משלה.
שי באור
ספט 26, 2018
הטיול שלך נשמע מדהים וחוויתי ברמות.
תוכלי ליצור עמי קשר בקשר לעזרה בנושא טיסות?
בכל מקרה,תודה מראש
זואי לסרי
ספט 26, 2018
תודה רבה שי (:
התייחסתי לבקשתך כאן
https://www.fly.tooty.co.il/טיפים-לתיכון-הטיול/
שרונה
אוג 30, 2018
תודה רבה על הכתבה המעניינת. כיף לקרוא והתמונות מרגשות
זואי לסרי
אוג 30, 2018
באהבה שרונה 🙂
תודה על הפרגון!
יצחק
אוג 16, 2018
מדהים וממש מגרה, אני מחפש עכשיו טיסות לאוקטובר, ורואה באתרי חיפוש שטיסות עולות סביב ה1000$, האם זהו מחיר שאכן משקף את המציאות, או שיש איזו דרך עקיפה להגיע למחירים כמו שהצגת כאן?
זואי לסרי
אוג 16, 2018
תודה יצחק,
אין דרך עקיפה, אין טריקים.
יש רק חיפוש הזדמנויות ותפיסתן בזמן. זה כל 🙂
הסברתי על חיפוש טיסות כאן
ניר דוראני
יול 22, 2018
היי זואי, מה שלומך ?? בעבר יצא לנו פה ושם להתקשקש על טיולים כאן ושאלתי אותך מספר שאלות . תודה רבה אגב על הכל !! את באמת צדהימה עם ריונותייך והטיפים שלך שווים לכל !
יש לי שאלה מעניינת את כל הטיפים שאת נותנת הם כמובן לישראלים שגרים בארץ או טיסות ודילים מהארץ. אם אני גר בחול למשל הולנד יש לך גם איך לעזור לי עם ידיעותייך הרבות להינות ולחסוך ??? דוב תודה ניר
זואי לסרי
יול 23, 2018
הי ניר,
(חושבת שכתבת לי מייל בעניין, אבל אענה שוב גם כאן)
הדרך שאני מציעה מתאימה לכולם. זה בדיוק אותה השיטה.
פשוט כשתעשה חיפוש מהולנד – תיראה טיסות שיוצאות משם זה הכל. ואפילו מהולנד יש הרבה יותר אפשרויות. 🙂
עידית אייזנר
מאי 18, 2018
תודה על פוסט מרתק ומהנה. כמה עלה סך הכל הטיול?
זואי לסרי
מאי 22, 2018
בשמחה עידית,
הטיול עלה סביב 10 אלף ש"ח עבור ארבעתנו כולל כל ההוצאות מרגע שיצאנו מהבית ועד שחזרנו.
סתם אחד
נוב 29, 2022
כל הכבוד לך. חזרנו מטיול דומה לפני כחודש וחצי, לדעתי עלה 25 אם לא יותר. אמנם ישנו במלון טוב, לקחנו רכב עם נהג לכל השבוע שלקח אותנו לכל מיני מקומות, אבל מה שאת מתארת דומה מאוד למה שעשינו, וגם חווית קצת יותר את המקומיים.
בקיצור – סחתיין עלייך 🙂
זואי לסרי
נוב 29, 2022
תודה שכתבת לי 🙂
שמחתי לשמוע גם על החוויה שלכם
galia
מאי 14, 2018
הי זואי. רציתי לברר האם יש לך המלצה למקום לינה בחופים הצפוניים באזור Nungwi?
זואי לסרי
מאי 14, 2018
הי גליה,
יש המון בתי מלון ובונגלוס.
כדי לתת לך המלצה צריך להכיר אותך, להבין מה רוצים, מה התקציב, לדעת מה פנוי בתאריכי החופשה שלך…
אחרת מה תהיה שווה ההמלצה שלי? 🙂
בגלל זה אני מלמדת לבנות טיול עצמאי.
הסבר על בחירת לינה כאן
לאה
אפר 22, 2018
הי זואי,
כתבת מקסים, מעניין ומרתק מאוד!
עכשיו בא לי גם לנסוע לשם…
בני כמה הילדים שלך בטיול הזה? (נראה לי שכדאי לך גם לעדכן ב"מי אני"…)
האם זנזיבר מתאימה לילדים בני 3, 6?
ה
זואי לסרי
אפר 22, 2018
הי לאה,
תודה 🙂
תום בן 13, שירה בת 8 ומאיה בת 4.
טמיר עין-יה
דצמ 24, 2017
טיילתי שם עם בתי בטיול מאורגן של אשת טורס וההנאה הייתה עצומה. בשדה התעופה לא מקבלים דולרים וצריך להצטייד בכרטיס אשראי בינלאומי ולשלם 50 דולר. ההמתנה בתור מורטת עצבים וגם חזרה בבדיקה הביטחונית המתנו כשעתיים. לא לשכוח להביא מטרייה וחשוב לא לקנות סוכריות לילדים בכפרים, אין להם רופא שיניים !!! עדיף לקנות אורז או בסקויטים או מחברות ועפרונות. האוכל מצוין אנשים אדיבים. אין צורך לפרוט לכסף מקומי בכל מקום מקבלים דולרים ומדברים אנגלית.
זואי לסרי
דצמ 24, 2017
תודה טמיר,
נכון מאוד לגבי הסוכריות.
גם צעצועים לא ממש מדברים אל הילדים, הם נוהגים לאסוף אותם מתיירים ואחר כך למכור בשוק.
באמת עדיף פשוט בלי מתנות להתחבר ברמה האנושית ולהפסיק להרגיל את המקומיים לטיפים מוגזמים בנוסח יחסי שחור (עני) – לבן (עשיר), אלא לבנות מערכת יחסים אנושית רגילה. 🙂
אלסיה
דצמ 24, 2017
איזה כיף לקרוא ! תודה על הכתבה! אני נולדתי וגדלתי באסיה, לצערי הרב היחס האלים במשפחה כלפי הילדים, נשים ובמיוחד החיות זה די נהוג במנטליות אצל הגברים… מאכזב שזה לא משתנה
רציתי לשאול אותך איך מסתדר לך עם העניין הלימודים של ילדיך? לפי השוק של הטיסות ברור שבמשך השנה יותר קל לתפוס טיסה משתלמת..אבל על חשבון הלימודים…
ובחופשות המחירים פשוט מעצבנים!!!
זואי לסרי
דצמ 24, 2017
הי אלסיה,
תודה על התגובה 🙂
הילדים שלי לומדים בבית ספר רגיל לגמרי. כשאנחנו טסים בעת הלימודים, הם מפסידים כמה ימים ומשלימים את החומר עצמאית. משתדלת עד כמה שניתן להצמיד נסיעות לחופשים. והאמת זה לגמרי אפשרי. למשל ממש ברגעים אלה יש טיסות זולות מאוד לפסח: ב 16 יורו לקפריסין לפני החג בחופשת בית ספר, כ-40 יורו לחול המועד.
יש טיסות לפולין בין 40-70 יורו, וגם להונגריה סביב 60-100 יורו.
זה לא מורכב במיוחד למצוא טיסות זולות לחופשים. פשוט צריך טיפה ללמוד ולעקוב.
תמי כהן
דצמ 24, 2017
זואי שלום,
ראיתי אצלך שעלות ויזה בכניסה לזנזיבר היא 50$
ואת לא מזכירה עלות ביציאה, באתר של ארקיע אין התייחסות לויזה בכניסה אבל מצויין שיש לשלם 30$ מס יציאה.
השאלה שלי האם לזכרונך יש את שניהם 80$ לאדם?
השאלה השניה האם אין כספומטים וצריכים להגיע עם דולרים מהארץ?
תודה מראש מאוד מאוד נהנים מהבלוג
זואי לסרי
דצמ 24, 2017
הי תמי,
תודה על התגובה 🙂
שילמנו רק 50 דולר על הוויזה. לא היה שום מס יציאה. (וגם מעולם לא שמעתי על כזה מס)
יש כספומטים, רובם מרוכזים בסטון טאון. יש גם אחד או שניים בחוף הצפוני.
בכל מקרה, לדעתי עדיף שיהיה לך לגיבוי סכום כלשהו בדולרים.
אלי
דצמ 20, 2017
כאחד שגר בטנזניה כ 5 שנים ונסענו לזנזיבר לפחות פעם בחודש הטיול שעשיתם היה ממצא וסקר את רוב המקומות, סטון טאון היא עיר מיוחדת וכדאי לבקר בא וללמוד את המסע שעברו העבדים מהיבשת באפריקה עד אמריקה,
תמשיכו להנות, אפריקה מקום מענין מציע לכם לבקר בצפון טנזניה בשמורות של הנגונגורו בסרנגתי הרושה וכן באוגנדה הקרובה ולטייל בעיקבות הנילוס,
זואי לסרי
דצמ 20, 2017
תודה רבה אלי (:
אני מאוד אשמח לבקר במקומות שהמלצת!
דפנה
דצמ 20, 2017
הי זואי, האם אוגוסט זה זמן טוב לזנזיבר? האם יש צורך בחיסונים? תודה מראש
זואי לסרי
דצמ 20, 2017
כן, אוגוסט זה זמן טוב.
לגבי החיסונים תפני למרפאת מטיילים
דני
נוב 28, 2017
היי זואי.
אני פגשתי אתכם בפארק הקופים, היה ממש מהמם לראות את הבגרות יוצאת הדופן של ילדיך.כששאלתי את הבן האם החברים מקנאים בו, והוא עונה לי לא, מכיוון שאני לא מספר להם שהיה כל כך כיף.זה מראה על חינוך מהבית…
תמשיכו להנות מהחיים..
כתבות מאלפות!!!
זואי לסרי
נוב 28, 2017
הי דני!
איזה כיף לפגוש אותך כאן 🙂
בטח שאנחנו זוכרים אותך, ותודה רבה על ההודעה המקסימה.
הילדים מוסרים לך ד"ש.
עופר
נוב 26, 2017
הי זואי
יצא לכם טיול מהמם.
כל הכבוד ((:
האם כשנסעתם ברכב שכור עצרו אתכם מדי פעם מחסומים של שוטרים או אנשי צבא שהייתם צריכים לתת להם כסף (או במילים אחרות תשר), כדי שישחררו אתכם?
האם צריך להנפיק בזנזיבר אישור נהיגה בנוסף לרישיון הנהיגה הבין לאומי?
האם בחוף הראשון שהייתם בו היו המון קיפודי ים?
זואי לסרי
נוב 26, 2017
הי עופר,
תודה 🙂
כן, עצרו אותי 3-4 פעמים אנשי צבא ומשטרה, אבל לא ידעתי שצריך לשלם להם (סיפרו לי את זה אחרי הטיול 😉 ), כך שהצגתי להם רישיונות והמשכתי לנסוע. הם לא ניסו לעכב אותנו או לרמוז שצריך לשלם.
כן, צריך רישון נהיגה מקומי והוא עולה 10 דולר. הבחור שהשכיר לי את הרכב דאג להכין אותו מראש.
לא, לא ראיתי קיפודי ים בכלל בשום חוף.
גדעון מוזס
נוב 24, 2017
קראתי בהנאה אודות הטיול המרתק שלכם לזנזיבר. עזיבתכם את המקום הראשון ראוי לציון ולדוגמא. ואף יצא לטובה.
תמשיכי לטייל וליהנות וכמובן לכתוב ולספר
בתודה
גדעון מוזס
זואי לסרי
נוב 24, 2017
תודה רבה גדעון 🙂
גם אני חושבת כמוך.
אסף
נוב 24, 2017
מרתק. הסיפור פה. תודה
זואי לסרי
נוב 24, 2017
תודה אסף 🙂
יואב
נוב 24, 2017
מאד אהבתי לקרוא – את ממש השראה
זואי לסרי
נוב 24, 2017
תודה יואב 🙂
מירב
נוב 23, 2017
כל הכבוד.. כולם יודעים זנזיבר זה בטן גב..
זואי לסרי
נוב 24, 2017
תודה מירב 🙂
אילנה רייפר
נוב 23, 2017
שלום זואי
כתבה מרתקת על הטיול שלכם בזנזיבר.
ברצוני להתייעץ איתך.בפסח אני נוסעת עם בני משפחתי לשנחאי7 לילות, בסך הכל 16 איש מבוגרים וילדים.רכשתי כרטיסי טיסה ומלון. האם יש לך עצות וטיפים עבורי?
זואי לסרי
נוב 24, 2017
הי אילנה,
תודה 🙂
לרכוש כמות כזאת עדיף דרך סוכנות נסיעות או לפנות לשרות הלקחות של חברת התעופה.
דרך נוספת היא לפצל הזמנה לשתיים. אני פחות אוהבת את זה כי יש סיכון מסוים שלא יהיו מספיק מקונות בסבב השני.
ריאד
נוב 23, 2017
מעניין מרתק כל הכבוד ,עשית תאבון לבקר שם.
גגדווללהה
זואי לסרי
נוב 23, 2017
תודה ריאד (:
סיגל
נוב 22, 2017
זואי יקרה, איזה טיול יפה, אכן זנזיבר יפיפיה, תודה שאת משתפת אותנו בחוויותיך
זואי לסרי
נוב 23, 2017
תודה רבה סיגל (:
אבי
נוב 22, 2017
כל הבא לטובה.. נראה שדווקא העובדה שעזבתם את המשפחה המארחת גרם לכם להכיר ולעשות דברים מעניינים אחרים..
זואי לסרי
נוב 23, 2017
אני מאוד מסכימה איתך (:
אתי
נוב 22, 2017
זואי, את מעוררת השראה ! איזה יופי של טיול, וגם ריגשת מאוד בעניין אלימות של ילדים… יום נפלא
זואי לסרי
נוב 23, 2017
תודה אתי (:
עמנואל דואק
נוב 22, 2017
זואי ברכות ושלומות.הגדולה מהחיים.נותנת השראה אלוהית.מאפשרת לנו פתיחת אפשרויות לכיף והנאה.הנאה שלך היא גם הנאה שלנו.הנאה שלנו היא שלך ובזכותך.זכית וזכינו בזואי המקסימה.
תודה מהלב הפועם.עמנואל
זואי לסרי
נוב 24, 2017
תודה רבה עמנואל היקר 🙂
אילנית אליוף
נוב 21, 2017
תודה רבה לך זואי על השיתוף. חיכיתי כבר לקרוא…
את מדהימה ומעוררת השראה!
זואי לסרי
נוב 23, 2017
תודה רבה אילנית (:
שימחת אותי!
יעל
נוב 21, 2017
כיף לקרא את הפוסטים שלך את אישה אמיצה!!
זואי לסרי
נוב 21, 2017
תודה רבה יעל 🙂
דריה
נוב 21, 2017
היי זואי 🙂
ממש מעוררת השראה!
אגב, מה עושים עם חיסונים לפני נסיעה לזנזיבר?
ובכלל, יש יעדים שמצריכים חיסונים מיוחדים?
זואי לסרי
נוב 21, 2017
הי דריה,
תודה 🙂
לזנזיבר לא עשינו חיסונים.
כדי לבדוק לאן צריך להתכסן צריך לפנות למרפאת מטיילים.
אריאל
נוב 21, 2017
יפה מאוד. משפחה נחמדה.
זואי לסרי
נוב 21, 2017
תודה אריאל 🙂
טלי
נוב 21, 2017
היי זואי,נפגשנו בספונטניות בביקורת הגבולות אני בעלי ואת עם ילדיך היה ממש נחמד לפגוש אותכם פנים מול פנים, שמחתי לקרוא את הפוסט שאחרי הטיול – כל הכבוד לך שלקחת את ילדייך מאותו בית אלים, וכן זו גם למידה לחיים עבורם (לאיך לא מתנהגים)!
שמחה לשמוע כי בסופו של דבר נהנתם- שתמשיכו לטוס לטייל וליהנות- ותודה רבה על כל הטיפים והרעיונות!!!
זואי לסרי
נוב 21, 2017
הי טלי,
תודה רבה שכתבת לי כאן!
היה מאוד כיף לפגוש אתכם בנתב"ג.
חיבוק גדול מכולנו 🙂
תלי
נוב 21, 2017
באיטלקית זה פרפקטו. אין ספק שאיתגרת את עצמך והילדים . וכמובן שיצאתם מאושרים מהמקום הזה.אתגר לא קל כשההתרעה קצרה למדי. תאור נחמד ומפורט על שעבר עליכם והכל לטובה תודה לך זואי על השיתוף.
זואי לסרי
נוב 21, 2017
תודה רבה חלי 🙂
כן, גם אני מאמינה שגם זאת למידה.
מלכה
נוב 21, 2017
היי זואי,
נהניתי לקרוא את הכתבה שלך. טיולים מעשירים את הילדים יותר מכמה ימי לימודים. אני מתעניינת בהונג קונג. האם אתם טסים לשם בקרוב?
אנחנו הזמנו לקיץ הקרוב כרטיסים לתאילנד עם אירופלוט. הזמנתי לפני כשבוע וחצי. המחירים עכשיו עלו מאוד. פסח סגרתי מזמן לפורטוגל ן4לילות באי מדירה. את מהווה השראה וילדייך מרוויחים בגדול!יישר כח!
זואי לסרי
נוב 21, 2017
תודה רבה מלכה 🙂
גם הונג קונג על הפרק אצלנו, נטוס כשאמצא טיסה זולה לשם.
תמשיכי לטייל ולעשות חיים!!
Lian
נוב 20, 2017
זואי היקרה, פשוט מרתק לקרוא את סיפור הטיול שלכם. אני מודה, שעד עכשיו לא נמשכתי להגיע לזנזיבר, למרות שקראתי עליה לא מעט, אבל דרך המילים שלך עוררת בי חשק להגיע ולהכיר את המקום. תודה 🙂
זואי לסרי
נוב 21, 2017
הי ליען יקירתי 🙂
אני תמיד מאושרת ומחייכת כשאני רואה הודעה ממך!
אלה
נוב 20, 2017
האם היה נעים להכנס למיים? שמתי לב שלא הזכרת שנורקלינג או אטרקציות מהסוג הזה…. נהנתי לקרוא:)
זואי לסרי
נוב 20, 2017
הי אלה,
המים היו מאוד נעימים! התרחצנו מדי יום וזה הרגיש כאילו הים מחומם 🙂
לא עשינו שנורקלינג כי תום לא אוהב ים, והבנות עוד קטנות בשביל זה.
אבל הרבה מטיילים שפגשנ עשו.
תודה 🙂
נאוה
נוב 20, 2017
תודה זואי, נהניתי מאד לקרוא את סיפור הטיול. עושה חשק לתפוס טיסה ולהתעופף לשם.
זואי לסרי
נוב 20, 2017
תודה נאוה 🙂
ענת
נוב 20, 2017
סיכום מהמם. ממש עושה חשק לטוס לזנזיבר ללא הכל כלול :-). כל הכבוד על האומץ!!!
זואי לסרי
נוב 20, 2017
תודה ענת 🙂
ליאת
נוב 20, 2017
היי זואי, תודה על הפוסט המרתק ומעורר השראה! יעד יחודי ואקזוטי ללא ספק, תודה שציירת אותו בצבעים ריאליים. חבל על החוויה הלא נעימה (אולי אפילו טראומטית) בבית המארחים. מקווה לקרא עוד עוד על חוויותיכם ביעדים שונים ומשונים:)
זואי לסרי
נוב 20, 2017
תודה ליאת 🙂
החוויה בחווה לדעתי הייתה מאוד חינוכית לילדים שלי… למרות כל הקושי שלה.
זה הראה להם את הצד האחר של החיים, של הילדות וההורות.
אסנת
נוב 15, 2017
כבר מחכה לכתבה שאחרי הטיול!
תיהנו מכל רגע.
זואי לסרי
נוב 19, 2017
תודה אסנת 🙂
עובדת עליה ברגעים אלה. תיכף אעדכן את הכתבה.
סי
נוב 12, 2017
זואי היקרה.
תמיד כשיצאנו היינו נעולים על טיול מאורגן. מתוך מחשבה שהכל מסודר. נקבל הסברים מרתקים בטיולים מבוקר עד ערב מידי יום. ולא נשב בטן גב.
ברגע שנחשפתי לאתר שלך הצלחת בשפתך הקולחת ובאישיותך המעניינת לשנות אצלי את הגישה לגבי טיול עצמאי ושליטה עצמית על המסלול, התקציב, האטרקציות והלינה.
זוהי אמנות לשמה, והיכולת הזו שלך יותר ממדהימה. אני שבשלב של למידת התהליך בקריאת הפוסטים האלפים שלך, ומתחילה לתרגל חיפוש טיסות ומסלולים כדי "לחוש" איך זה עובד.
אין לי נסיון עדיין לקלוט אם אני מזהה מחיר "מציאה" ואין לי הערכה מה שנחשב להוצאה "זולה" ממוצעת ליחיד הכוללת טיסה לינה והשכרת רכב.
אני אשמח לדעת אם יש איזה "כלל אצבע" לעלות ממוצעת שנחשבת למציאה. נניח אם מדובר לטיול לסין.
אין ספק שאת אלופה ברמות על.
זואי לסרי
נוב 13, 2017
הי סי יקירתי,
תודה רבה על ההודעה הכיפית והמרגשת. (:
כל הכבוד על התעוזה!
אין כלל אצבע לגבי המחירים כי בתיירות באופן מוכח אפשר לטייל בכל יעד בעולם ב 5 דולר ליום וגם ב 5000 דולר ליום. התקציב שלנו הוא כ – 150 דולר ליום בממוצע ברוב היעדים (עבור לינה, אוכל, רכב ואטרקציות ל-4 אנשים)
אני יוצאת מנקודת הנחה של מה אנחנו רוצים וכמה מוכנים לשלם. עושים קצת סקר שוק באינטרנט ומבינים מה האפשרויות ביעד.
מלכה
נוב 10, 2017
היי זואי,
את באמת מהווה השראה למשפחה שלנו. משתדלים לטוס יותר השנה. סוכות, פסח וקיץ כמובן. בעלי יטוס עם הבן למשחק כדורגל בעוד כשבוע וחצי. אנחנו שוקלים לטוס לתאילנד בקיץ ל18 יום. האם כדאי כבר להזמין טיסות או לחכות? עם אירופלוט יש מחיר של 630 דולר.
את מזמינה טיסה לקיץ 8 חודשים מראש?
תבלו בזנזיבר.
זואי לסרי
נוב 10, 2017
הי מלכה,
איזה כיף לשמוע! תודה שכתבת לי 🙂
אני קונה כרטיסי טיסה זולים כשיש אותם. זה יכול להיות מראש או ברגע האחרון.
עניתי תשובה מלאה כאן
עפר
נוב 9, 2017
בכל איזור טרופי יורד גשם חלק מהים. זה כיף!!
זה מוריד את החום ומוסיף לאוירה.
לגבי בדירה שבחרת ב airbnb מקווה שלא נפלת. אין תמונות לא של הבית ולא של החדרים. לאחרונה היינו בכפר על אי במלדיבים. הבית היה במרכז הכפר דקה מהים. במקום שלושה ימים עזבנו אחרי לילה כי סבלנו. לא קיבלנו את הכסף חזרה. החדר היה בסדר גמור. אבל כשחם בחוץ עדיף חדר מפנק עם נוף לים. וזה מה שעשינו. בחרנו מלון בוטיק בכפר על המים ושלושת הימים האחרונים (מתוך שבועיים במלדיבים) בכפר היו נפלאים.
חשוב מאוד להבין ב airbnb מה אתה בדיוק מקבל.
זואי לסרי
נוב 9, 2017
הי עפר,
אכן כך לגבי הגשם. למרות שאצלנו בינתיים לא ירדה אפילו טיפה אחת. (:
עזבנו את המשפחה כעבור שלוש שעות לצערי…
בגלל מקרה מזעזע – האבא הכה את אחת הילדות שלהם כניראה במסגרת "שיטת החינוך" שלו. נחשפנו לזה במקרה, הוא חשב שיצאנו מהבית. כמובן שעצרתי אותו, והוא אפילו נבהל מזה שהיינו עדים לזה…
אספר על הכל בכתבה על הטיול. עברנו יום מאוד לא פשוט.
עזבנו מיד ועברנו לריזורט הרחק משם.
לגבי אייר בי אנד בי – ביטלנו את ההזמנה וקיבלנו זיכוי מידי למעט הלילה הראשון ודמי השרות. כך היה כתוב בתנאי הביטול לבית הזה.
אופיר
נוב 8, 2017
בהמשך לתגובה של המזג אוויר…זה כמו לנסוע לסקי אבל אין שלג…
ברור שאפשר למצוא מה לעשות,אבל עדיין
אז לטוס לזנזיבר ולהיות בגשם כל היום ולא להנות מהחופים והשמש..נראה לי קצת פחות מגניב
ולא,אני לא יושב בבית ,טסים 3-4 פעמים בשנה.
בכל מקרה תהנו
זואי לסרי
נוב 8, 2017
תודה אופיר 🙂
יש לי חדשות בשבילך – טסנו גם לסקי בלי שלג ואפילו גלשנו 🙂
איך?
באתרי סקי יש תותחי שלג שממלאים את המסלולים. העיקר שתהיה טמפרטורה פחות מאפס.
רוצה לשתף אותך שבהרבה מקרים דברים שרואים משם, לא רואים מכאן. דווקא בתנאים הפחות מקובלים נוצרים טיולים הכי מדליקים.
זה גם מעניק לנו עוצמה מסויימת לא לחשוש, לא להיות סקפטיים, אלא ההיפך – להעז וללכת דווקא לא בזרם הרגיל. זה מלמד אותנו לעבוד עם מה שיש בכיף.
ואפילו הבלוג הזה לא מספיק כדי לתאר את היופי שאנחנו פוגשים!
יחד עם זאת כל מטייל יבחר מה נכון ומגניב לו. 🙂
יוסי פריאל
נוב 7, 2017
זואי שלום וסיעה טובה. כל הכבוד לזריזות ההחלטה והיישום. מאחל לכם מלא ההנאה והכייף. אני אעביר את הידיעה והכתובת שלך למקרים (כאלה שיכולים להיות רלוונטיים לסוג וקצב הטיולים שאתם עושים. אשמח לשמוע ממך על זנזיבר והטיול הנוכחי שלכם, במיוחד על בעלי חיים ונופים. מה בעצם ניתן לעשות שם חוץ מבטן/גב. לשרה (אישתי) ולי יש קצת "בעיות להיות הרבה על הגב" וקוצים בישבן. מזל שראיתי הערב את המייל שלך והספקתי לאחל לכם טיול מוצלח.
יוסיפ
זואי לסרי
נוב 9, 2017
תודה רבה יוסי (:
בטח, אספר על הכל בכתבה אחרי הטיול.
יוסי
נוב 7, 2017
כל הכבוד, בזכותך עדכנתי את הדרכון היום שפג תקפו.
מחכה לעדכונים על חופשת סקי החורף הקרוב
זואי לסרי
נוב 7, 2017
איזה כיף יוסי!!
תודה שכתבת לי (:
איילת
נוב 7, 2017
מאד מפתה אבל שמעתי שיש שם הרבה מוסלמים שחלקם לא ממש נחמגים לגוברי השפה העברית,ולא נחמד להסתובב בחופשיות בעל מקום.
מה את יוגעת על זה?
זואי לסרי
נוב 9, 2017
הי איילת,
בינתיים אנחנו מרגישים כאן מאוד בנוח.
אלונה לזרוביץ
נוב 7, 2017
א ל ו פ ה ! ! !
כל הכבוד על הספונטניות המטורפת, על הארגון המהיר כל כך ליעד קסום ואקזוטי.
את פשוט מדהימה זואינקה! והילדים שלך מרוויחים בענק (הרבה יותר מעוד כמה ימים בבי"ס).
אשמח לקרוא חוויות, תהנו!!
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה אהובה שלי (:
אופיר
נוב 7, 2017
לא ברורה לי ה"התלהבות"
הצצה קצרה למזג האוויר מראה שעד שעות הצהריים כל יום יורד גשם….
אין מתנות חינם
ויש סיבה למחירים הזולים
זואי לסרי
נוב 7, 2017
אנחנו לוקחים את השמש איתנו. 😉
ההתלהבות שלי ושל הילדים לא צמודה לטמפרטורה, ולא תלויה בגשם. היא קשורה לשמחה לגלות מקומות נפלאים. 🙂
אם הייתי אדם סקפטי שלא מבין את הנקודה הזאת, ומתכנן את הטיולים שלו לפי תחזית מזג האוויר, סביר להניח שהייתי בעיקר יושבת בבית.
ענת
נוב 7, 2017
היי זואי, את יכולה לעשות חשבון ולומר מה העלות לכל אדם בחופשה הזו??
זואי לסרי
נוב 7, 2017
הי ענת,
סביב 450 דולר לאדם עבור טיסה, לינה ורכב.
ניסים
נוב 7, 2017
הי זואי
טיסה לניורק ביולי לזוג…
יש דרך שהטיסה הזו תהיה זולה?
תודה
ניסים
זואי לסרי
נוב 7, 2017
הי ניסים,
תיראה הסבר על חיפוש טיסות כאן.
ג'יהאן
נוב 7, 2017
כיף לכם, אני ובני עומרי (בן 13 והפרטנר שלי לטיולים) כבר שנתיים חושבים על זנזיבר ויוצא לנו לטוס למקומות אחרים שלא תכנננו ואם לא הייתי טסה לרומא עוד כמה ימים הייתי אורזת ומצטרפים אליכם. תהנווווו לכם ותחזרו בשלום
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה רבה יקירתי 🙂
תעשו חיים ברומא המדהימה!
אמיר
נוב 7, 2017
אני מבין שבתקופה זו המחירים נפלאים אבל..
בכל זאת תקופת לימודים בבית הספר.
כיצד את מאפשרת לילדייך לא להגיע לבית הספר במשך ימים רבים מבלי שתהיה פגיעה בלימודים שלהם?
ולו מבחינת בתי הספר… נרשמת לילדים הערת משמעת בגין העדרות בלתי מוצדקת.
אשמח לשמוע מס' מילים בעניין זה.
זואי לסרי
נוב 7, 2017
הי אמיר,
מאוד פשוט – הם מפסידים כמה ימים ומשלימים את החומר.
זהו אורח החיים שלנו, ולנו הוא עובד נהדר. הניסיון שלנו מלמד שהילדים מתפתחים נהדר, גדלים מאושרים, סקרנים, חברותיים, תקשורתיים, יצירתיים, וגמישי מחשבה.
אתה ודאי מודע לזה שיש יותר מדרך אחת לחיות, נכון? הכל עניין של מה אתה רוצה ומעז לעשות.
דנה נחום
נוב 20, 2017
היי זואי,
אשמח למוע כיצד זה מסתדר לך עם העבודה? במה את עוסקת? אני רק חולמת שיכולי לקחת כ"כ הרבה ימי חופשה, בלי התראה של הרבה זמן מראש.
טיול נפלא עשיתם
זואי לסרי
נוב 20, 2017
תודה דנה 🙂
כתבתי על עצמי כאן
shosh
נוב 7, 2017
זואי.אני שמחה שאני מכירה אותך.אין כמוך.
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה שוש 🙂
הילה לוי
נוב 7, 2017
איזה כייף ! תהנו ! אבל רגע..
מה לגבי חיסונים ??? ידוע לי שיש כמה חיסונים שמומלץ לעשות לפני הטיסה לזנזיבר, ולכן זו קצת בעיה להחליט ספונטנית על טיסה לשם.
לא התחסנתם ?
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה הילה 🙂
תפני למרפאת מטיילים לשמוע על פתרונות לחיסונים / כדורים וכך תקבלי החלטה האם מתאים לך לטוס ברגע האחרון.
אמיתי
נוב 7, 2017
מדהים.
כרגע הטיסה על 339 דולר.
תהנו ותבלו.
מתחיל לבדוק הנפקת דרכון לילדים
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה אמיתי,
תענוג!
אתי
נוב 7, 2017
מדהימה, גם אני אשמח לקפוץ עם הבנות שלי 🙂 האם יש לך המלצה לעוד אופציית מגורים מהסוג הזה? אולי מלון במחיר סביר?
תודה ותבלו בנעימים.
זואי לסרי
נוב 7, 2017
הי אתי,
תודה 🙂
יש שם מגוון מלונות וריזורטים. תבחני מה מתאים לך. כאן האתרים שהשתמשתי
חני חתן
נוב 7, 2017
תהנו לכם מחכים לחויות ואולי נפתיע
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה חני (:
אני מסוקרנת…
דוד עזרן
נוב 7, 2017
מעוררת השראה והישתאות
שאפו!
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה דוד (:
איב
נוב 7, 2017
מסכימה עם כל מילה שכתוב מלא,את מקסימה.
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה איב (:
אבי
נוב 7, 2017
בהצלחה תהנו.
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה אבי 🙂
בועז
נוב 6, 2017
זואי – זוהי ספונטניות לשמה …את אדירה
זואי לסרי
נוב 7, 2017
תודה בועז 🙂
אלי
נוב 6, 2017
זואי,איזה מלון טוב ויחסית זול מומלץ ?
זואי לסרי
נוב 7, 2017
הי אלי,
המושג מלון מומלץ הוא מאוד סובייקטיבי.
אני ממליצה לקבוע מה חשוב לך: תקציב/ אופי הלינה / מיקום, ופשוט לחפש אפשרות מתאימה.
ההסבר המלא כאן
מירבשו
נוב 6, 2017
איזו אלופה את !! אפילו השמיים כבר לא הגבול…(;
זנזיבר גם על הכוונת שלי. יעד חלומי ובהחלט אפשרי 🙂 תיהנו וברורר שמחכים לפוסט ולעדכונים. לילה טוב וטיסה נעימה.
זואי לסרי
נוב 6, 2017
תודה רבה! (:
בן עמי מוסק
נוב 6, 2017
אהבתי. אין עליך!
זואי לסרי
נוב 6, 2017
תודה (:
מיקי פרימן
נוב 6, 2017
תודה זואי על ההסברים הנהדרים והמידע העשיר שאת שולחת .
זואי לסרי
נוב 6, 2017
בשמחה מיקי (:
דוד ביטון
נוב 6, 2017
כל הכבוד זואי,תעשו חיים ותמשיכי לעדכן,את נהדרת!!!
דוד ביטון
זואי לסרי
נוב 6, 2017
תודה רבה דוד (:
כהן יורם
נוב 6, 2017
יפה מאוד
זואי לסרי
נוב 6, 2017
תודה 🙂