מי אני?

שמי זואי לסרי והכי בעולם אני אוהבת לטייל!

אילו הייתי עכשיו אחרי צבא, הייתי אורזת תרמיל ונודדת בעולם לכמה שנים טובות. הייתי מטיילת במזרח, בדרום אמריקה, אולי אפילו באפריקה… הייתי מבקרת בכל המדינות על פני הגלובוס, פוגשת אנשים מרתקים, רוכבת על פילים וגמלים, עושה טראקים בהרים, גולשת על מדרונות מושלגים, צוללת לעומקים, מרחפת בכדור פורח… לא מפספסת שום חוויה שלעולם שלנו יש להציע.

אבל,
אני כבר לא "אחרי צבא"… יותר נכון אני הרבה אחרי צבא… למעשה חגגתי 37 באביב האחרון.

אני נשואה ליובל ויש לנו שלושה ילדים: תום בן 9, שירה בת 4 ומאיה התינוקת. יש לנו דירה שכורה בפתח תקווה, אוטו, העבודה של יובל, ו"תותי" – העסק שלי.
בעצם, זה כל מה שאיחלתי לעצמי אחרי הצבא – רציתי אז להתחתן ולהקים משפחה. רציתי שיהיה לי עסק מעניין וממלא, ולא פחות חשוב – כזה שיאפשר לי לגדל את הילדים שלי.

אומרים שאם תכוון גבוה לירח, אז גם אם תפספס – תפגע בכוכבים.
אני הגעתי לירח אליו כיוונתי ואני שמחה בחלקי.

אז איפה בדיוק נכנסים פה הפילים והגמלים? מה קרה לעומקים וההרים?
בדיוק על זה אני רוצה לדבר!

כשהפכתי לאמא, אפסנתי את התרמיל שלי גבוה בארון. האמהות והאתר שלי "תותי" מילאו כל חריץ של זמן ביממה, וגרמו לי לסיפוק גדול. לא חלמתי בכלל על טיול עם תום הפעוט. זה נראה לי מסובך מדי – גם כלכלית וגם טכנית. ולהשאיר אותו עם מישהו בלעדי,  ניראה לי "לא זה". לכן, ויתרתי על טיולים בחיי, וכמעט ששכחתי על קיומו של התרמיל הישן שלי, שם למעלה, בארון.

ביום אביבי אחד לפני ארבע שנים, התעוררתי בבוקר והבנתי שאני שוב מכוונת לירח! פשוט ניגשתי למחשב וקניתי כרטיס טיסה לי ולתום לחמישה ימים בפראג. הטיול ההוא הפך ל״יריית הפתיחה״ שלי ומאז אני מטיילת בארץ ובחו"ל עם הילדים שלי או לבד, עם בן זוגי או עם חברות – בכל הרכב שמסתדר לי.
באותו בוקר לפני ארבע שנים, פרצתי איזו תקרת הזכוכית שנבנתה מעל ראשי. זה היה סתם יום רגיל, עם אותם החשבונות לשלם, כמו שהיו ביום הקודם. אבל בכל זאת משהו קרה ביום ההוא – פילים והרים מושלגים החלו שוב לבקר במחשבותיי – העזתי שוב לחלום!

כעת אני מלאה בחוויות אך צמאה לעוד. אני רוצה לחלוק אותן איתך ולתת לך השראה להעז "לעוף" על החלום שלך, להראות שהכל אפשרי עוד היום!

הזמן טס כשנהנים! השנה אנחנו חוגגים 10 שנים בדרכים.
"אף אדם לא נכנס אל אותו נהר פעמיים, מפני שזה לא אותו נהר והוא לא אותו אדם." אמר הֵרַקְלֵיטוֹס ,פילוסוף יווני.
כך בדיוק אחרי כל טיול נחתנו בנתב"ג קצת אחרים מאלה שהיינו במסלול ההמראה. 😉
במהלך העשור האחרון צמחנו, התפתחנו והשתנינו. הכרנו המון חברים חדשים מסביב לעולם והגענו למקומות נפלאים. הגשמנו חלומות, אבל ידענו גם משברים…
לפני חמש שנים המשפחה שלנו עברה שינוי גדול – יובל, אבא של הילדים, ואני קיבלנו החלטה לא פשוטה להיפרד.
חווינו את נהר החיים במלוא העוצמה… נפלנו עמוק אל תוך החושך ולמדנו להדליק את האור מחדש.

בטח יעניין אותך גם:

 איך טיולים מעצימים אותך?
למה לטוס עם ילדים
איך לטוס עם ילדים וליהנות
איך אני מטיילת כל כך הרבה?
איך לארגן טיול עצמאי בקליק