TOOTY.co.il

כלפי הודו אי אפשר להישאר אדישים. או שמתאהבים בה או שלא מתחברים. אני מוקסמת ממנה.
כשראיתי את המבצע ב- UIA החברה האוקראינית: לטורונטו, ניו יורק או ניו דלהי ב-300 דולר, לא התלבטתי לרגע.

זאת הפעם הראשונה שאני מוצאת מחיר אטרקטיבי כל כך להודו. כרטיסי טיסה לשם נמכרים בדרך כלל ב- 600-900 דולר בממוצע.
אמנם עלות הטיסות ליעדים רחוקים נמצאת במגמת ירידה, אבל לואו קוסט בין יבשתי עדיין לא התפתח מספיק.
על מנת לטוס בזול לאסיה, אמריקה, אפריקה או אוסטרליה, צריך לתפוס הזדמנויות כמו המבצע הזה, להיות גמישים בתאריכי הטיול, להבין איך פועל שוק הטיסות ולשלוט היטב בחיפוש.
ובזה אני מנסה לעזור לכם במדריך שלי.

טיפים איך להוזיל טיסות בין יבשתיות:
שיטה למתחילים
שיטה למתקדמים
רשימת יעדים בין יבשתיים זולים תמצאו פה

אני מציעה שאחרי קניית כרטיסי טיסה תעשו ביטוח למקרה של ביטול מכל סיבה וביטוח נסיעות כדי להגן על רוב כספכם אם לא יסתדר לכם לטוס.
הסבר על הביטוח כאן.

תיכנון הטיול:
הודו מציתה את דמיוני ומסקרנת אותי בטירוף. אילו הייתי עושה טיול אחרי צבא, הוא בוודאי היה להודו. הייתי מטיילת שם לפחות כמה חודשים וסופגת את כל גווניה האינסופיים…
אבל כשהייתי "אחרי צבא" נשארתי בצבא עוד קצת. ואז עוד קצת… שש שנים בקבע חלפו בלי להרגיש. ואז עסק, משפחה, ילדים… עוד 15 שנים עברו, והודו עדיין מחכה לי… 😉
עכשיו אני סוף סוף טסה לשם, אבל במתכונת של טיול קצר. סגנון החיים שבחרתי כדי לשלב בין משפחה עם חיי שגרה לטיולים, מאפשר לי רק גיחות קצרות לחו"ל.
אז הטיול הזה בהודו יימשך "רק" שבועיים וחצי.
ושלא תבינו לא נכון – אני לגמרי מרוצה, אוהבת את הדרך שלי, ואומרת כל יום תודה. 🙂
פשוט נצטרך לבחור מסלול שיתאים לטיול שלנו.

התלבטתי לגבי הכיוון. להלן האפשרויות שבחנתי:
1. ניו דלהי –  אגרה – ג'איפור
2. ניו דלהי – ג'איפור – ג'ודפור
3. ניו דליה – ג'ודפור – ג'איסלמר
4. ניו דלהי – דרמסלה
5. ניו דלהי – רישיקש

בחרתי את רישיקש, עיר קדושה, בירת היוגה העולמית, ושער להרי ההימלאיה.
השיקולים שלי היו: להמעיט בנסיעות ומעברים. מקום נקי יחסית שיצריך פחות חיסונים. לא סואן מדי אבל גם לא "חור". נוח "לעיכול" בשביל הפעם הראשונה עם הילדים בהודו. 😉
ברישיקש הגנגס צלול ונקי יחסית בזכות הקרבה למקורות הנהר, בניגוד לחלקים אחרים, כמו ורנאסי למשל, שם מי הגנגס עכורים ומטונפים.
העיר מלאה בשווקים, אשראמים, ומרכזי יוגה. ברחובותיה אפשר לפגוש קופים שמסתובבים חופשי. ובונוס מפנק ומפתיע – בקרבת רישיקש מצאתי פארק מים מדהים לילדים.
לטעמי היא הבחירה המאוזנת כדי לחוות את הודו במיטבה בטיול קצר.


נטייל ברכב שכור. וכן, אני יודעת שבהודו נוהגים בצד שמאל, ויודעת שמקובל וזול יותר להתנייד שם ברכבות ואוטובוסים או לשכור נהג.
אבל אני אוהבת לטייל בנהיגה עצמית, בקצב שלנו, בכל מקום בעולם. 🙂
אז שכרתי רכב תמורת $490 ל-16 ימי הטיול.
הסבר על השכרת רכב כאן


דרך Aibnb פניתי לכמה מקומות לינה. חיפשתי לא רק חדרים נחמדים ונקיים, אלא גם אנשים לבביים שישמחו לארח אותנו.
אני סקרנית לפגוש מקומיים ונהנית כפליים להכיר חברים חדשים בטיול. 🙂
וכשקיבלתי את תשובתו של Amit, לא היה לי ספק שאני רוצה להתארח אצלו.
(תחילה חשבתי שהוא ישראלי – עמית, אבל התברר שהוא הודי למהדרין)

הגסט האוס נמצא בעיר Haridwar, כ-25 קילומטרים דרומית לרישיקש.
לינה תעלה לנו $35 ללילה.
בהתאם להמלצתו של אמיט הזמנתי חדר לשלושה ימים ראשונים, משם נזרום עם הדרך… 😉
כאן הקישור לבית

כניסה להודו דורשת ויזה. כאן הסברתי איך להוציא אותה באופן עצמאי בקלי קלות.
לטיול הזה מצטרפות אלי שירה (9) ומאיה (5).
הילדות נרגשות מאוד לקראת המפגש עם הודו שלא דומה לשום מקום אחר שיצא להן לבקר עד עכשיו.
שירה למדה באינטרנט על המדינה הקסומה הזאת וכתבה סיפור קצר שמביע את תחושותיה לקראת הטיול שלנו.

הודו/ שירה לסרי

אני מדמיינת את נהר הגנגס –
למעלה הוא יפה, נקי, ושקוף.
למטה הכל מלוכלך ושורפים אנשים שמתו.
אני מדמיינת את הודו בצבעים של בורדו, ירוק, וכתום.
אני מדמיינת  שיש בה הרבה אנשים חסרי בית,
שיש להם כל מיני מחלות מוזרות שלא כיף ליראות.
אני מדמיינת שזה עושה לי עצוב.
אני מדמיינת קופים שובבים ומצחיקים שגונבים אוכל לאנשים.
אני מדמיינת שהם חוטפים למאיה אחותי סוכריה על מקל וזה מצחיק אותי.
אני מדמיינת פרות שחוסמות את הכבישים ואף נהג לא צופר כי הפרות בהודו קדושות.
מעניין אם אני אפגוש חברה הודית… אולי יקראו לה אוולולהבלה…
אולי דווקא אפגוש חברה הודית שקוראים לה שירה?
זה יכול להיות?
אני מדמיינת שכן.

עדכון לכתבה לאחר הטיול
"איך הנהיגה בהודו???" שאלו אותי חברים ועוקבי הבלוג ללא הרף במהלך הטיול.
כן, לתנועה כאן חוקים משלה, והיא מאתגרת בטירוף… ואני לגמרי מבינה ומעריכה את כל ההזהרות והדאגה.
כניראה שגם הקב"ה הסכים אתכם ובמו ידיו מנע ממני את ההרפתקה.
הרעיון שלי להתנייד בנהיגה עצמית לא יצא לפועל פשוט כי נציג של חברת ההשכרה לא הגיע כדי למסור לי את הרכב בשדה התעופה.
המתנתנו בטרמינל יותר משעתיים שבמהלכם יצרתי קשר עם החברה פעמיים.
"הנהג כבר בדרך אליכם. סליחה על העיכוב." אמרו לי בנימוס נציגי שירות הלקוחות בטלפון.
אחרי שחיכינו כמעט שלוש שעות, העייפות מטיסת הלילה גברה עלי. רציתי רק ללכת לישון.
החלטתי לוותר על הרכב ולהתחיל את הטיול במונית.
שלחתי מייל לחברת ההשכרה וביקשתי לבטל את ההזמנה.


הם קיבלו את החלטתי בהבנה ונענו לבקשתי.


זה היה אחד מסעות הקסומים שעשינו! והסיפור ששירה כתבה לפני הטיול לגמרי התממש:
התרחצנו במי הגנגס הצלולים, פגשנו פרות בכבישים, וקוף שובב חטף לנו גלידה. 🙂

ראינו את הודו בצבעים של בורדו, ירוק, וכתום.

"אימא, אבל הספור שלי לא התממש עד הסוף…" אמרה לי שירה בשדה התעופה כשחיכינו למטוס הביתה, "לחברות ההודיות החדשות שלי קוראים ראינה ודיוויה. לא פגשתי את שירה וגם לא את אוולולהבלה…"
"תלוי איך מסתכלים על זה." עניתי לה, "כשכתבת את הסיפור אני ראיתי אותו כמטפורה. לדעתי לפני הטיול, כשחששת מארץ זרה, תהית האם תפגשי שם חברה הודית שתהיה דומה לך – שירה. או ילדה מוזרה ומאוד שונה ממך – אוולולהבלה."
"אז פגשתי שתי ילדות שהן שירה!" היא חייכה אלי בהתרגשות. 🙂

כאן הכתבה המלאה עם כל החוויות מהטיול

קבלו בונוס ממני: מפעם לפעם אני מוצאת טיסות זולות או בונה טיולים עצמאיים ושולחת במייל למנויים של הבלוג. רוצים גם? הירשמו כאן: צרפו גם חברים, כדי שגם הם יהנו ויחסכו :)

(אם נרשמתם בעבר ולא קיבלתם ממני מייל - בדקו בתיבת קידומי מכירות)

בטח יעניין אותך גם:

אפשר להגיע לסיצילה תמורת 43 יורו?
חופשת סקי משפחתית בצ'כיה - תכירו את Karlov

38 תגובות

כתיבת תגובה

תגובות

דילוג לתוכן