"קפריסין?! מה יש לך לעשות שם בחורף ועוד עם הילדים?" שאלה חברתי ענת.
"האמת, קפריסין לא עושה לי את זה." הוסיפה ליטל, "אבל אחכה לשמוע את הסיפור שלך, משוגעת אחת." 🙂
לא הכרתי את קפריסין טוב יותר מענת או ליטל. בדומה לרוב הישראלים גם אני ראיתי אותה בעיקר מלמעלה בדרכי ליוון, לאיטליה או לברצלונה.
אבל כשביקרתי ביריד התיירות האחרון בגני התערוכה יצא לי להתקשקש קצת עם הנציגים הקפריסאים ונדלקתי. 😉
קפריסין היא האי השלישי בגודלו מבין איי הים התיכון אחרי סיציליה וסרדיניה. היא שוכנת באסיה, אך משתייכת פוליטית לאירופה.
ההיסטוריה שלה רצופה כיבושים. כל האימפריות הגדולות חשקו בה בגלל מיקומה האסטרטגי בדרכי המסחר בין אפריקה לאירופה.
לקראת סוף ימיה של האימפריה הרומית השליטה בקפריסין עברה לאימפריה הביזנטית.
אחרי זה הגיע ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, וכבש את קפריסין במסע הצלב השלישי.
ממלכת קפריסין החזיקה מעמד כ-350 שנים עד שהרפובליקה של ונציה השתלטה על האי ב-1489.
ואז ב-1571 ניצחה האימפריה העות'מאנית ושלטה בקפריסין 300 שנים.
ב-1878 קפריסין שוב הועברה לאנגלים.
אחרי מאבק ממושך הוכרזה ב-1960 רפובליקת קפריסין העצמאית.
אבל השקט לא שרד זמן רב וב-1974 פלשה טורקיה לאי והשתלטה על צפונו.
כעת קפריסין חצויה, אך "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין", אינה מוכרת על ידי האו"ם או מדינה כלשהי מלבד טורקיה, ותושביה נחשבים כתושבי קפריסין המאוחדת.
כשראיתי כרטיסי טיסה זולים ללרנקה בסקייסקנר, לא היססתי לרגע. הייתי מוכנה לטוס לקפריסין גם בפברואר. 😉
תכננתי לנו טיול כפרים בהרי טרודוס, רק דבר אחד לא לקחתי בחשבון – בקפריסין נוהגים בצד שמאל… "מזכרת" מהכיבוש האנגלי.
איך לא קישרתי את זה?! אני בבעיה…
רק חודש לפני כן ויתרתי על השכרת רכב בטיול למלטה כי פחדתי לנהוג בצד שמאל. אז הסברתי לילדים שאני לא יודעת לנהוג כמו באנגליה.
במלטה יש תחבורה ציבורית נוחה ויעילה, אבל בקפריסין יהיה מאתגר לטייל באוטובוסים…
אם הייתי יודעת שאצטרך לנוהג בצד שמאל, כניראה שהייתי מוותרת על קפריסין כמו שויתרתי פעם על סקוטלנד.
אבל כבר קניתי כרטיסי טיסה ושכרתי רכב. מצאתי לנו גם בית קסום בכפר קיפרונטה (Kyperounta) שבהרי טרודוס, שם נתארח אצל משפחה מקומית מקסימה.
הטיול בעוד שבוע. אני מאוד סקרנית לעשות אותו, וגם הילדים מתרגשים ומצפים…
מה אעשה עכשיו?
קראתי באינטרנט חוות דעת וטיפים על המעבר לנהיגה בצד שמאל. רוב האנשים העידו שזה לא כזה מסובך. כולם המליצו פשוט לזכור להיצמד לשמאל.
כדי שיהיה לי קל יותר להסתגל לנהיגה, שכרתי רכב עם תיבת הילוכים אוטומטית.
תיאמתי ציפיות עם הילדים – אם ארגיש שלא אהיה מסוגלת לנהוג בשמאל, נוותר על הרכב בכל שלב, אפילו כבר בשדה התעופה, ואז נשנה תוכניות.
"מה שיוצא – אני מרוצה. נזרום עם חיוך בכל מקרה." הזכרתי לילדים.
"בטח אימא! אני זוכרת את הכל." ענתה לי שירה בהתלהבות, "ממה שיש – אני מתרגש, וממה שנישאר – אני מאושר!"
"אימא, אני אשב לידך ברכב ואזכיר לך להיצמד לשמאל." הבטיח תום.
טסנו עם Agean Airlines הנפלאים. בטיסה פינקו את הילידים במשחק ויומן מסע.
דיילת הגישה לכל הנוסעים סוכריות – מגניב!
רק 45 דקות והיינו בלרנקה – המראה ומיד נחיתה. 😉
קיבלנו את הרכב השכור שלנו. הילדים עודדו אותי ונתנו לי הרבה ביטחון ברוגע שלהם.
עשינו סיבוב בחניון. היה מוזר לנהוג בשמאל, אבל הרגשתי שאני יכולה להתרגל.
ביציאה משדה התעופה הייתה כיכר תנועה. תום מיד הזכיר לי "אימא, שמאלה".
עברתי את הכיכר והילדים מחאו כפיים בהתלהבות "כל הכבוד אימא!" 🙂
עלינו על כביש מהיר לכיוון לימסול. חשבנו לעצור שם, לטייל בנמל ולנוח לפני העלייה לטרודוס אל הכפר שלנו.
אבל בכניסה לעיר לא הספקתי לפנות ביציאה הנכונה, והסתבכנו קצת בדרכים. למרות שהנמל היה במרחק קצר מאיתנו, היינו חייבים הפסקה ועצרנו בקניון.
אחרי המשחקים וארוחת הצהריים, הילדים הרגישו עייפים וביקשו לנסוע הביתה ולא להמשיך לנמל.
התאכזבתי מעט, אבל זרמתי. 🙂
הדרך לטרודוס הייתה מרהיבה! לכל אורכה נופים עוצרי נשימה, עצי שקדיה וכפרים.
ראיתי הודעה נכנסת מהמארח שלנו – ואסיליס, ועצרתי בצד כדי לקרוא. ואסיליס כתב שהמפתח לבית נמצא בתיבת העץ שליד הדלת.
"תודה!" עניתי לו, "נתראה בקרוב, אנחנו בדרך…"
במחשבה שניה טוב שיצאנו מוקדם לכיוון הבית, אספיק לתפוס כמה שעות עבודה במחשב וגם תיבת המייל שלי הוצפה בהודעות.
הגענו לקיפרונטה. הכתובת כללה רק מספר בית – 25. עצרתי בכניסה לכפר ושאלתי איפה גרה משפחת קודונס. איש לא ידע. מוזר מאוד… חשבתי שבכפר כולם מכירים את כולם.
לשמחתי מצאתי מישהי שדיברה אנגלית. היא הביטה בכתובת בנייד שלי "אה, זה לא כאן. זה לא הכפר עצמו, אלא מתחם הנופש מחוץ לכפר. סעי כשלושה קילומטרים חזרה בכביש ותפני ימינה. תראי, כתוב שם קיפרונטה קוטג'…"
נסענו בהתאם להסבר שלה, יצאנו מחוץ לכפר ועלינו ברחוב תלול ומפותל אל שכונת הוילות על ההר.
הילדים צדו בעיניהם את מספרי הבתים "13, 15, 17, 21, 24, 27… איפה 25?"
עשינו פניית פרסה בקצה הרחוב. עכשיו ירדנו למטה " 45, 42, 37, 29, 24… איפה הבית שלנו?"
הרחוב היה ריק. האיזור כולו ללא קליטה סלולרית. את מי נשאל?
יצאתי מהרכב ודפקתי על כמה דלתות. ניראה שאף אחד לא נמצא בכל השכונה. מה זה? לאן הגענו?
אחרי כמה סיבובים ברגל מצאנו את הבית שהסתתר באחד השבילים הצדדים.
גם למצוא את המפתח היה מאתגר. הילדים היו עייפים אחרי החיפושים הממושכים.
"בואו נשחק המירוץ למיליון – את הבית מצאנו, עכשיו כדי להגיע לנקודת הסיום נישאר רק המפתח…"
הילדים התעודדו ומצאנו גם אותו!
המאמץ השתלם, "בנקודת הסיום" היו שוקו ועוגיות על השולחן. הם ללא ספק הושארו בשבילנו. איזו קבלת פנים מרגשת! 🙂
הילדים אכלו והתפנו לשחק, אבל "המירוץ למיליון" שלי היה רחוק מלהסתיים…
בכל פינה מצאתי פתקים עם הנחיות שונות ומשונות לתפעול הבית. בפתק אחד היה כתוב איך להדליק תנור, בפתקים אחרים – הנחיות לשימוש בגריל, מזגן, דוד, אינטרנט וכל מיני הנחיות בטיחות מוזרות.
הבית היה מאובזר מאוד אך מרוב חפצים לא הצלחתי למצוא את מה שהיה נחוץ לי. הארונות היו מלאים בכריות, שמיכות וסדינים. לא היה מקום להניח את הבגדים שלנו.
שום דבר לא נדלק לי, האינטרנט לא התחבר, והבית כולו לא זרם לי טוב בכלל!
הייתי עייפה בטירוף והרגשתי מרומה. מתיאור הבית ב-airbnb הבנתי שנגור עם משפחה מקומית, ויהיה חיבור לאינטרנט. במקום זה קיבלנו בית קר ומנוכר בכפר הרפאים.
השעה כבר הייתה סביב שמונה בערב. המזגן לא נדלק – קור כלבים. בחוץ חושך מצריים. מה נעשה עכשיו?
זכרתי שבצומת, כקילומטר מאיתנו, ראיתי פונדק דרכים. אולי יש להם אינטרנט?
נסעתי לשם עצבנית ומאוכזבת.
לשמחתי היה להם חיבור.
שלחתי הודעה הביתה לעדכן שהגענו בשלום, ואז הודעה לואסיליס. הסברתי בקצרה את המצב וביקשתי לעזוב את הבית.
יצאתי לחניה ופתאום הטלפון שלי תפס רשת סלולרית. בלי לחכות לתשובה מואסיליס התקשרתי ישר למספר החירום של airbnb כדי לעצור את התשלום ולבקש עזרה במציאת בית אחר.
ענתה לי נציגת שרות חביבה, הקשיבה, וביקשה להמתין בזמן שהיא תנסה לאתר את בעל הבית.
כעבור שתי דקות היא חזרה אלי בשיחת ועידה עם ואסיליס.
"הי זואי, אני מאוד מצטער שאת מרגישה ככה. כמובן שאם את רוצה לעזוב אני לא מתנגד ואחזיר לך את הכסף. את מוזמנת להישאר בבית הלילה ולבדוק חלופה בבוקר. אם תרצי יש לי בית אחר בפאפוס. אבל רק שתדעי – הגעת למקום מאוד מיוחד וחבל לי מאוד שתעזבי."
ואסיליס נשמע נחמד ומתחשב. לרגע הצטערתי שפניתי לאייר בי אנד בי בלי לחכות לתשובה שלו. ניסיתי להכניס נימה חיובית לשיחה:
"תודה על השוקו והעוגיות, הילדים מאוד שמחו…" התחלתי את המשפט, אך לפני שהספקתי לסיים ואסיליס קטע אותי.
"שוקו ועוגיות??…"
בשלב זה הנציגה מאייר בי אנד בי ביקשה להשאיר אותנו לשיחה פרטית "טוב חברים, אני מבינה שאתם תסתדרו. אם זואי מאשרת, אני לא אפתח סכסוך לטיפול המערכת ותסגרו את הכל ביניכם."
נישארתי עם ואסיליס על הקו. ניסיתי שוב לשבור את הקרח בהומור: "סיבכת אותי עם הפתקים…" 🙂
ושוב וסיליס קטע אותי – "פתקים??…"
הייתי מותשת מכדי להתעמת, וגם מה זה כבר משנה? אנחנו עוזבים בבוקר!
"טוב, בוא נסגור שרוחות הרפאים השאירו שוקו, עוגיות ופתקים. כרגע, כדי שנוכל לבלות את הלילה בבית רק תסביר לי איך אני מדליקה מזגן ותנור."
בזווית העין ראיתי את בעל הפונדק עומד מאחוריי ומקשיב לשיחה. כשסיימנו לדבר הוא מיד פנה אלי: "ספרי לי מה קרה? מה הבעיה בבית שלך?"
משום מה הרגשתי לגמרי בנוח לשתף אותו – "תיראה, הגענו לכאן לטיול וחשבנו שנגור בבית עם משפחה מקומית, אבל התברר שזה מתחם נופש של עירוניים שמגיעים לשם בחגים וחופשים. כרגע אנחנו לגמרי לבד בכל השכונה. לא הצלחתי להבין איך לתפעל את מכשירי החשמל, אבל בעל הבית הסביר לי. הבעיה שאין שם אינטרנט ואני חייבת לעבוד. אז אנחנו נחפש מחר בבוקר בית אחר."
"אני לא מכיר את בעל הבית שלך, אבל אנשי טרודוס הם אנשים טובים, סמכי עלי! הגעת למקום מאוד מיוחד, אל תעזבי. בואי עם המחשב לעבוד כאן אצלי בפונדק כמה שאת רוצה. זה יהיה המשרד שלך לכל הטיול."
הופתעתי והתרגשתי מהצעתו הנדיבה אבל ניראה לי מסובך להגיע לכאן בכל פעם שאצטרך אינטרנט.
"אני מאוד מעריכה את העזרה שלך, אבל יש לי כאן שלושה ילדים…"
"מעולה!" ענה לי הבחור, "גם לי יש שניים. תראי…" הוא ניגש לדלפק והוציא מאחוריו ארגז צעצועים, "כל ערב אשתי מגיעה לכאן איתם, תבואו מחר גם אתם!"
התעוררתי בבוקר. האירועים מאתמול הסתובבו לי בראש. למרות שהיו לי כל הסיבות לכעוס, הצטערתי על התגובה שלי. למה בעצם לא הצלחתי לקחת את זה כעוד הרפתקה?
איפה ה"מה שיוצא – אני מרוצה" שלי?
הרגשתי שאם נעזוב יישאר לי טעם מר. ולא התחשק לי להנציח בזיכרוני את קפריסין כ"הטיול ההוא שנפלנו עם הבית".
קראתי לילדים ושיתפתי אותם בתחושותיי – "ניסע לפונדק, אני אעבוד שעתיים, ונצא לטייל. בואו ננסה להתיידד עם הבית הזה. מה אתם אומרים?"
"אימא, אז בואי תצחקי על המצב, כמו שאת אומרת לי תמיד. ניראה אותך ממציאה בדיחה על עצמך עכשיו!" חייך אלי תום בשובבות. 😉
חשבתי כמה רגעים… "זה נשמע כמו אוי אוי אוי… אין לי אינטרנט…" נזכרתי במערכון של קרן מור מ-"קצרים". 🙂
בעל הפונדק פגש אותנו עם חיוך ועוגת תפוחים ביתית. כשפתחתי את הלפטופ הוא ניגש אלי וביקש לספר מה אני עושה ולהראות לו את הבלוג.
"יופי של עבודה יש לך, תכתבי שאני מזמין את כל הישראלים אלינו לטרודוס!" 🙂
לפני שיצאנו לטייל שלחתי הודעה לואסיליס. בחרנו להישאר! 🙂
חזרנו ללימסול להשלים את הטיול מאתמול. טיילנו במרינה יפיפייה (Limassol Marina) ובטיילת הצמודה (Molos) עם נוף לים ומגוון מגרשי משחקים לילדים לכל אורכה.
אכלנו ארוחת צהריים קפריסאית טיפוסית עם Sheftalia – הנקניק המקומי, Souvlaki – השיפודים, מאפי גבינה וסלט ירקות עם גבינת חלומי בתוספת צלף קוצני (Caper).
"אימא תראי, שמו בסלט גבעול חמוץ עם קוצים!" צחקו הילדים. 😉
בערב חזרנו הביתה. היה לנו יום נפלא! כמה טוב שלא בזבזנו אותו על מעבר הדירה. 😉
סידרנו את הדברים בבית בצורה שנוחה לנו – התיידדנו איתו.
הדאטה סים שקניתי בלימסול לא עבד בהרים. חשבתי שאין קליטה רק לסים הישראלי שלי, אך התברר שלסים הקפריסאי לא היה כאן שום יתרון.
אז נסענו שוב לגלוש בפונדק.
התחברתי לרשת וראיתי הודעה מואסיליס. הוא שמח לשמוע שנשארנו ואפילו הזמין אותנו לארוחת צהריים אצל הוריו בניקוסיה (בירת קפריסין). איזה כיף! 🙂
אשתו של בעל הפונדק כבר הייתה שם עם שני ילדיהם הפעוטים. שירה ומאיה ניגשו לשחק איתם.
"טוב שנשארתם", היא פתחה בשיחה, "שמעתי שאת מטיילת הרבה עם הילדים, ספרי לי קצת." 🙂
סיפרתי לה כמה חוויות והסתקרנתי לשמוע גם על חייה – "ומה את עושה?" שאלתי.
"אני מנהלת משאבי אנוש פה בבית החולים של קיפרונטה."
"לא ידעתי שבכפר הקטן הזה יש בית חולים…" הופתעתי.
היא חייכה אלי – "הגעת למקום מאוד מיוחד…"
"פעם שלישית שאומרים לי את זה! את חייבת לגלות לי מה יש כאן?!"
"הקסם שלנו הוא האוויר המרפא. מכל העולם מגיעים אלינו אנשים עם מחלות נשימה כדי לנשום את האוויר כאן. בשום מקום בקפריסין, אפילו בכפר השכן אין אוויר כזה. את בית החולים ייסדו הבריטים בתחילת המאה הקודמת. פעם טיפלו כאן רק בבעיות נשימה, אך בשנים האחרונות הוסיפו גם מחלקות נוספות."
אחרי יומיים כבר הייתי מאוהבת בבית הקפריסאי שלנו ומאושרת שנישארנו. 🙂
למרות שהיינו לבד בכל השכונה, לא הרגשנו בודדים. אולי בזכות הפונדק שהפך לסוג של חדר המשחקים והאינטרנט שלנו, או הודות לרוחות הרפאים שהתגלו כשכנים נהדרים. 😉
בבוקר יצאנו לטייל בהרי טרודוס. תחילה עשינו טיול טבע במפלי מילומריס (Millomeris Waterfalls)
ואז פשוט נסענו בין הכפרים בכביש המכונה "דרך היין" שלאורכו פזורים עשרות יקבים. עצרנו ספונטנית ביקב אחד שקסם לנו – Lambouri Winery.
בכניסה פגשנו את פלביוס. כשסיפרנו לו שהגענו מישראל, הוא חייך "אתם יודעים שכאן זה היקב היחיד בקפריסין שמיצר יין כשר!" 🙂
פלביוס ערך לנו סיור פרטי במרתף הייצור.
את ארוחת הצהריים המאוחרת אכלנו בכפר ציורי Omodos.
אישה שישבה בשולחן הסמוך ניגשה אלינו בחיוך רחב "!Shalom Lahem" היא אמרה במבטא אנגלי. 🙂
"שמעתי אתכם מדברים עברית, בדיוק חזרתי מביקור בירושלים. בעלי ואני נוהגים לבקר הרבה בישראל. אנחנו ציונים נוצרים."
בשוק המקומי קינחנו בממתק קפריסאי – סוג'וקו. הוא היה טעים בטירוף! 🙂
הנסיעה בהרי טרודוס היא אטרקציה בפני עצמה. נהניתי מכל רגע של נהיגה בכבישים המפותלים.
הדרך ל-Kelefos Bridge הייתה היפה מכולן!
Kelefos Bridge הוא אחד מתוך שלשה גשרים עתיקים בני יותר מ-500 שנים ביער פאפוס.
מקום מושלם לטיול בטבע עם מסלול הליכה ופיקניק.
גן החיות של פאפוס (Pafos Zoo) היה פשוט כיף! צפינו במגוון חיות,
ובמופע ציפורים שהפתיעו באינטליגנציה ואקרובטיקה. 🙂
והגשנו ארוחת עלים לג'ירפה. 😉
ביום ראשון הגענו לניקוסיה.
לפני ארוחת הצהריים עם משפחת קודונס עשינו טיול קצר במרכז העיר.
הנופים של טרודוס הצליחו להסתיר היטב את הפצע המדמם של קפריסין. כאן בניקוסיה הכאב של הכיבוש הטורקי מורגש היטב.
הקו הירוק עובר בלב העיר ולאורכו פרוסים חיילי האו"ם. ברחוב הראשי (Ledra street), בדרכינו לצד הטורקי, פגשנו הפגנה הקוראת להוציא את הצבא מניקוסיה.
למרות ההפגנה, האווירה הייתה נעימה ורגועה. ניקוסיה היא עיר די פרובינציאלית, לא בירה אירופאית טיפוסית.
עברנו את ביקורת הדרכונים בגבול בין הדרום לצפון. חזרנו אחורה בזמן. חמישים מטרים מכאן מתקיימים חיים מודרניים – פה כפר טורקי מהמילניום הקודם.
קוסטה, כריסטינה, בתם רבקה והחתול ג'ינג'ר קיבלו אותנו כמו משפחה מהרגע הראשון. (ואסיליס הודיע מראש שלא יוכל להצטרף כי הוא גר בלימסול).
שוחחנו ארוכות. הם הסתקרנו לשמוע על ישראל. אני רציתי לדעת איך הם שרדו את הכיבוש האחרון ועל החיים בקפריסין החצויה.
"האווירה בין הקפריסאים הטורקים לקפריסאים היוונים היא בסך הכל טובה, והמעבר חופשי לשני הכיוונים עם הצגת תעודה מזהה. אבל כמו שראית, הצפון הרבה פחות מפותח.
כולנו חיים בצל אי ודאות נוראית כי קפריסין מאז ומתמיד הייתה חלשה, מעין כלי משחק של האימפריות הגדולות. אנחנו מקווים שההצטרפות לאיחוד האירופי תאפשר חיים יציבים יותר לילדים שלנו…" התחיל קוסטה את הסיפור.
"ב-1974 פנתה ארה"ב לממשלת קפריסין וביקשה למקם כאן בסיס צבאי. קפריסין סירבה. אבל טורקיה הסכימה לקבל את הבסיסים האמריקאים בתמורה לפלישה צבאית לקפריסין תוך כדי שהעולם מתעלם. התירוץ הרשמי לתקיפה היה הדאגה למיעוט הטורקי בקפריסין, למרות שלא נשקפה לו כל סכנה."
"ולמה הצבא הקפריסאי לא ניסה להגן עליכם אז? זה נשמע כאילו הטורקים פשוט נכנסו ולקחו חצי קפריסין בלי שום התנגדות." שאלתי את קוסטה.
"בדיוק כך! איש לא התנגד כי לפני התקיפה האימפריות הגדולות גרמו להפיכה צבאית והפלת הממשלה הקפריסאית. המדינה נישארה בלי מבוגר אחראי והצבא עסק במאבקים פנימיים."
"איפה אתם הייתם אז? מה עבר עליכם?"
בקיץ 1974 קוסטה וכריסטינה היו נערים. הוא בן 18, היא -14.
המשפחה של קוסטה התגוררה בכפר Lapithos בצפון קפריסין. בוקר אחד אביו נכנס הביתה בריצה. "התחילה מלחמה!" הוא צעק. "בואו תראו מה קורה למטה בחוף…"
מרכס ההרים בו היה הכפר נשקף היטב קו החוף. צי האוניות הטורקי צבע את הים בשחור. קוסטה ראה שהחיילים נכנסו לכפר Kyrenia השכן ופתחו בטבח.
בלי לארוז הם ברחו לפרברי ניקוסיה. אבל שבועיים לאחר מכן המלחמה הגיעה גם לשם. ניקוסיה הופגזה.
קוסטה ומשפחתו נאלצו להימלט שוב והמשיכו להרי טרודוס. הם הסתתרו חצי שנה בכנסיות שסיפקו לכל הפליטים מעט מזון וקורת גג.
הם איבדו את כל רכושם ואחרי המלחמה התחילו לשקם את חייהם באחד הישובים המאולתרים שנבנו עבור הפליטים מהצפון.
לכריסטינה היה קצת יותר מזל. באותו הקיץ משפחתה נפשה בהרי טרודוס, בקיפרונטה. אביה סבל מאסטמה קשה והם נסעו לנשום את האוויר הטוב של הכפר.
ביתם בניקוסיה שרד את ההפגזות והם הצליחו לחזור להתגורר שם אחרי המלחמה.
בערב התקשינו להיפרד.
"אולי תישארו לישון כאן הלילה, ומחר נצא לטייל יחד בעיר." הציעה כריסטינה.
"זה הלילה האחרון שלנו בקפריסין, מחר בערב אנחנו טסים הביתה. מה דעתך שעכשיו נחזור לקיפרונטה ובבוקר נגיע לכאן עם התרמיל. נטייל יחד עד הערב ובשבע ניסע מכאן ישר לשדה התעופה בלרנקה." 🙂
למחרת יצאנו לשוטט במרכז ניקוסיה עם כריסטינה.
"אני חייבת לספר לך משהו" היא אמרה לי פתאום. "אמנם ואסיליס מטפל בהשכרת הבית שלנו ב-airbnb, אבל אני תמיד בודקת הודעות באתר כי אני סקרנית לראות מי האנשים שצריכים לבוא אלינו.
התרגשתי כשראיתי שאת מגיעה עם שלושה ילדים. כבר מהתמונות באתר נכנסתם לי ללב. מאוד רציתי לפגוש אותך, והאמת גם קצת דאגתי איך תסתדרי שם לבד. אז לקחתי שוקו ועוגיות ונסעתי באוטובוס לקיפרונטה. חיכיתי לכם עד ארבע, עד האוטובוס האחרון לניקוסיה, וחזרתי הביתה מאוכזבת שלא נפגשנו. מרוב שדאגתי לך, השארתי פתקים עם ההסברים על הבית…
ואז בערב ראיתי את ההודעה שלך שרצית לעזוב. כאב לי מאוד ובכיתי כל הלילה. הרגשתי שסיבכתי אותך ואת עוזבת בגלל הפתקים שלי. לא רציתי לספר לואסיליס שהייתי בבית כי הוא תמיד מבקש ממני לא להתערב…"
עיני התמלאו בדמעות. נשארתי בלי מילים… בהיתי בכריסטינה כמה רגעים ואז פשוט חיבקתי אותה חזק.
רגע אחרי זה שתינו פרצנו בצחוק. 🙂
חזרנו הביתה מלאים בחוויות נפלאות.
מכל מה שיצא – אני מרוצה! 😉
אטרקציות בקפריסין
בתי מלון בקפריסין
אוכל כשר בקפריסין
השכרת רכב בקפריסין
טיסות לקפריסין
עידן
יונ 9, 2021
שמח שקראתי הכל. חוייה נהדרת . בסופו של דבר מהדברים הפחות נעימים בטיול יוצאים סיפורים מדהימים בדיוק כמו הסיפור שלך . שיעור מעניין לחיים בכללי, לא לקחת הכל כמובן מאליו, ואפילו הדבר הכי בנאלי יכול להיות משהו, שמהצד השני היה כרוך בהרבה מאמץ .
זואי לסרי
יונ 9, 2021
תודה רבה עידן 🙂
שמחתי לשמוע שנהנת מהכתבה והתובנות שלך.
עינת
מרץ 28, 2020
היינו בקיפרונדה ממש עכשיו בפורים. בעל הבית שלנו היה קוסטס, בעל הפונדק שכתבת עליו, והוא היה באמת מקסים (קראתי את הכתבה רק כשכבר היינו שם, ואז עשיתי את ההקשר). אנחנו בילינו שם שלושה ימים: יום אחד בסקי סנטר, כי בעצם הטריגר לנסיעה היו הילדים שרצו שלג, יום נוסף ב adventure park, עם ג'ורג' המקסים (לייזר טאג, חץ וקשת, פיינטבול)וביום השלישי טיילנו למפלי המירומיליס. היינו בסביבה כבר לפי שנתיים, ואני מחכה לסוף הקורונה כדי לחזור לטייל שוב בטרודוס המקסימים.
זואי לסרי
מרץ 29, 2020
תודה רבה על השיתוף (:
שמחתי לשמוע שדרכנו הצטלבו!
ריסי
מרץ 13, 2020
הלו זואי. כתבה מעניינת וכסוציולוגית יש לי גם כמה תצפיות מעניינות עבורך. ראשית הסיסמא הנפלאה שלך "מה שיוצא אני מרוצה" עובדת אצלך, כך נראה לי, כשהדברים מסתדרים בסוף. הטיול שלך הצליח בסוף, אבל תראי כמה קרובה היית להרוס משפחה שלא עשתה שום רע (ולא התנהגה כמו הרבה ישראלים שמשכירים את הדירות שלהם במחירים מופקעים ומנצלים). מתוך הכרות של שנים עם הקפריסאיים קראתי בתדהמה את התגובה שלך לאכזבה הראשונית.
אני מאוד מתרשמת מהקצב המטורף של הנסיעות שלך, הדגש המופרז על ל"מצוא מציאות". איזה מסר זה מעביר לילדים? בולמוס עצבני וחוסר שקט מתמיד של עוד ועוד במקום מנוחה, ולדעת להעריך את החוויות באוקטן פחות גבוה בלי הצורך הבלתי נלאה לחפש ריגושים חדשים נון-סטופ. יש לכם בכלל זמן לעבד את הכמות האסטרונומית הזו של נסיעות? תחשבי על זה. הדבר הכי קל זה להתנפל עלי, אבל אני רק מחזיקה מראה, זה חלק מהמחקר שלי, ואני מזהה דפוסים חוזרים ותרבותיים. טעיתי? תראי לי איפה? שיהיה לך בהצלחה עם כל הנסיעות וכל המציאות
זואי לסרי
מרץ 13, 2020
אהלן ריסי!
תודה על ההתייחסות. בזכות תגובות כמו שלך צמחתי. 🙂
שאלות שלך גורמות לי שוב להתבונן פנימה.
כדי לענות לך יכולתי לכתוב ספר שלם כי מה שאת מעלה נוגע לפילוסופיית חיים שלמה…
לשאלת הבסיס – מי אנחנו?
כי רק מי שיכול להבין מי הוא באמת, אולי יכול גם להבין מה נכון לו.
למשל האם נכון לטייל הרבה או מעט?
מה זה "בולמוס" של טיולים? כמה טיולים זה "נורמלי"? וגם למה?
יש לי תשוקה לטיולים מאז שאני זוכרת את עצמי.
אני מונעת מסקרנית לראות את העולם בעיניים שלי. אני מאוהבת באנשים.
אני סקרנית ללמוד על חייהם.
בשבילי כל אדם הוא עולם שלם.
טיולים הם גם הדרך האהובה עלי להכיר את עצמי.
ההתנסויות שלי גורמות לי לצלול לתוך עומקי התודעה שלי.
כמובן שיש אינסוף דרכים כדי לצחצח את התודעה שלנו. אני בחרתי לטייל.
ככל שאני מטיילת יותר, אני מבינה עד כמה העולם שלנו הוא בלתי נתפס:
בגיוון שלו, באפשרויות שלו, בעומקים שלו פנימה לתוך הנפש שלך ומחוצה לה.
אני מבינה שכל נשמה הגיע לכאן כדי לצבור את הניסיון שלה בדרך הייחודית לה.
ויחד עם זאת אני חשה שכולנו מחוברים בתודעה שלנו. כולנו אחד.
והדואליות הזאת מפליאה אותי! 🙂
את אומרת שאת מחזיקה מראה.
והשאלה שלי היא האם זו באמת מראה?
או שאולי את בסך הכל צופה בי דרך משקפי המציאות המדומה הפרטית שלך?
דרך הפרדיגמות שלך, ומנסה להכניס אותי לתוך קופסא של תמונת העולם שלך? לפי מה שאת מאמינה שאת יודעת?
סוקרטס, הפילוסוף היווני הנודע, אמר:
"החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום."
"טיפשות היא לאדם לחשוב שהוא יודע את אשר איננו יודע."
לא חשוב
פבר 24, 2020
היי, אנחנו הרבה בקפריסין, זה קרוב וכיפי ולמרות ההיכרות ואולי בגללה מאוד נהניתי לקרוא. אני מצטרף להסתייגויות לגבי הסיבות ההסטוריות לפירוד. כמו במקרה שלנו, שני הצדדים אכן סבלו וסובלים ברמה מסויימת עד היום. עם זאת הבלגן התחיל דווקא ב״אשמת״ הצד הייוני, עם מנהיג דמגוג ולאומן שהחליט לצרף את קפריסין כולה ליוון, דבר שהאוכלוסיה הטורקית לא יכלה לקבל, ולבסוף נעזרה בתמיכה של טורקיה עצמה שמחבקת אותה עד היום חיבוק דוב. זה לא שהקפריסאין היוונים ישבו ושתו קפה מול הים ולפתע צנחו מהשמיים כוחות טורקיים וכבשו להם חצי אי. בלי קשר לסיבה, מקווה שהסכסוכים שלהם (ושלנו) יפתרו בקרוב.
זואי לסרי
פבר 24, 2020
תודה על הפידבק והאינפוט. 🙂
אהרון
פבר 19, 2020
הזדהתי עם הגישה בחינוך הילדים וההתייחסות בתגובות לכל אחד
בהתאם {גישה פסיכולוגית}
מעבר להנאה בטיול *יצא מסר חזק שאסור לדון בין אדם עד שלא תישמע את כל הסיפור
זואי לסרי
פבר 20, 2020
תודה אהרון 🙂
אכן, גם אני למדתי המון מהטיול הזה.
דניאל99
ינו 4, 2020
יותר מפורט לא יכול להיות, כתבה מצויינת, אני בדרך לקפריסין
זואי לסרי
ינו 4, 2020
תודה דניאל 🙂
מרים יוסוב
אוג 21, 2019
היי זואי, ישר כח, מאחלת לך ולילדייך טיולים מוצלחים והרבה כיף,
זואי לסרי
אוג 23, 2019
תודה רבה מרים יקירתי 🙂
אוריאל
אוג 12, 2019
כל הכבוד לך!
את לוקחת את המשימות שניראות מסובכות
ופשוט מפשיטה אותן,
הייתי שמח להיות הבן שלך עם כל הטיולים…
איזה ילדות…
זואי לסרי
אוג 13, 2019
תודה רבה אוריאל 🙂
מאיר
אוג 10, 2019
ממש כייף היה לקרוא את הבלוג. את צריכה לכתוב ספרים. הכתיבה שלך זורמת וקלילה.
זואי לסרי
אוג 11, 2019
תודה רבה מאיר 🙂
אולי יום אחד אני באמת אכתוב.
אפרים
מרץ 4, 2019
שלום זואי,
1. ציינת שנבהלת לרעיון של נהיגה בצד שמאל עד כמה הדבר קשה באמת?
2. האם יש צורך ברשיון נהיגה בין לאומי לקפריסין?
תודה
זואי לסרי
מרץ 8, 2019
הי אפרים,
אני התרגלתי מאוד מהר. יותר קל על רכב אוטומטי כמובן.
לי יש רישיון נהיגה בינלאומי בכל טיול. יש חברות שדורשות אותו בכל מקרה.
יפעת
פבר 16, 2019
נהדרת, פוסט מעולה, התחלתי לחשוב על קפריסין לחורף הבא, וההמלצות שלך עוזרות מאוד.
זואי לסרי
פבר 16, 2019
תודה רבה יפעת 🙂
דורון
פבר 3, 2019
הקפריסאים אנשים מאד מאד נחמדים. יש בהם משהו מן התמימות של אהבת אדם ונתינה שכבר לא כל כך רואים ברוב המקומות. בנסיעה האחרונה אני זוכר שבדלפק המלון ניסה פקיד הקבלה לשנות לי את החדר, לפי בקשתי להיות מספר קומות יותר גבוה. לפתע שמתי לב שהשמות הפרטיים שלנו אותו הדבר:אני דורון והוא דורוס (בקפריסין לעיתים קרובות נ ו-ס מתחלפות בשמות!), גם היה לנו יום הולדת באותו יום. בינתיים הוא הושיב אותי בלובי ושלח לי מלצר עם בקבוק מיים מוגזים. מקסים! זה היה פתח לשהות מאד נעימה.
זואי לסרי
פבר 3, 2019
תודה רבה על השיתוף דורון 🙂
כיף אמיתי חוויות כאלה!
שרה
נוב 26, 2018
איך אכלתם שם זה כשר ?
ואם זה לא כשר האוכל אז מה חשוב היין הכשר
אם אנחנו רוצים לנסוע איך משיגים שם כשר במחיר שפוי והאם יש שם יהןדים בכלל
זואי לסרי
נוב 27, 2018
אנחנו לא מקפידים על אוכל כשר.
ייצור היין הכשר ריגש אותנו באופן אישי.
החשיבות עבורנו היא סנטימנטלית לא דתית.
אם אתם חייבים לאכול כשר יש שתי אפשרויות: להביא מהבית או לאכול בבית חב"ד בלרנקה.
אפשר אולי לבדוק איתם על אופציות נוספות.
יובב
נוב 19, 2018
הייתי שם טעוד כמה כפרים באיזור.
הצעירים בורחים ליוון ולאירופה. אי מקסים ונטוש. מזל שיש להם תחירות אחרת מזמן היו סוגרים את הבסטה.
זואי לסרי
נוב 20, 2018
הצעירים בורחים מכל מזרח אירופה למערב כי שם המשכורות גבוהות יותר ויש הזדמנויות תעסוקה מגוונות יותר.
קיתי
אוק 29, 2018
זואי, הכתבה נהדרת מעניינת ומרגשת. את בהחלט מקור השראה. אשמח לשמוע האם טיילתם רגלי? פארק לילדים חווה? כל דבר מהנה יוצאת עם נכדי בן 7
תודה
זואי לסרי
אוק 30, 2018
תודה רבה קיתי 🙂
טיילנו רק במקומות שסיפרתי בכתבה.
אבי
אוק 25, 2018
הייי זואי,
אפשר קישור לתחבורה הציבורית של קפריסין
זואי לסרי
אוק 25, 2018
הי אבי,
בבקשה כאן
סילאדי שושנה
אוק 22, 2018
היי זואי ,
גם אנו התנסינו בנהיגה בקפריסין בפעם הראשונה והסתדרנו מצויין , מחשבה לטייל באנגליה ברכב בעקבות הנסיעה.
הקפריסאיים נחמדים מאוד ומארחים אדיבים אז אתם מלאים חוויות מהאי .יעד קרוב , זול ויפה שהזמן עצר מלכת .
זואי לסרי
אוק 23, 2018
הי שושנה,
תודה על השיתוף. אני מסכימה איתך.
רות
אוק 21, 2018
את מדהימה,מרגשת.. קראתי את החוויה שלך,ודמיינתי אותי. את מעצימה. כל הכבוד. כמובן שימשיך לעקוב, ולהשתמש בשרותייך(כרגע אני במדריד).?
זואי לסרי
אוק 22, 2018
תודה רבה רות יקירתי 🙂
אקי ארז
אוק 21, 2018
היי זואי.
מתכנן טיסה לפאפוס בדצמבר.
רציתי בבקשה לדעת אם דרכי הגישה להרי הטרודוס נוחים?
האם הם מושלגים?<
זואי לסרי
אוק 22, 2018
הי אקי,
טיילנו בפברואר והגענו כמעט לפסגת הרי הטרודוס. כל הדרכים היו נקיות משלג כפי שתיראה בכתבה הזאת בתמונות.
אירית עדיאל
אוק 19, 2018
מאוד נהנתי לקרוא על המסע לקפריסין.
בטוחה שאגיע לשם ובקרוב.
תודה רבה
זואי לסרי
אוק 22, 2018
תודה רבה אירית 🙂
דקלה
אוק 15, 2018
וואו חתיכת סיפור.
איזה אומץ לנסוע עם 3 ילדים קטנים לבד לארץ זרה, לנהוג בצד שמאל ולהמשיך ולעבור כל מכשול… כל הכבוד!
אני עכשיו טסה בעוד חודש עם בעלי, ילדה בת 10 אמא בת 75 ודודה בת 81…
קצת מלחיץ נקווה שיעבור בשלום 8 ימים יחד…
זואי לסרי
אוק 15, 2018
תודה רבה דקלה 🙂
אני מאחלת לכם יופי של טיול!
תתמסרי אל הדרך והכל יהיה נפלא 🙂
מאיר
אוק 3, 2018
איזה כייף לקרוא ..כל הכבוד לך ששיתפת את הסיפור/טיול היפה שלך .עם ילדייך.
הכי כייף לקרוא ולדעת שם חושבים מעט ,לא מיד צריך ללכת על תוכנית סדורה ,
"מה שיוצא – אני מרוצה. נזרום עם חיוך בכל מקרה."
הכי אהבתי .
זואי לסרי
אוק 4, 2018
תודה רבה מאיר!! (:
אני מאושרת לשמוע.
אורי
ספט 23, 2018
תודה רבה על הסיפור המרתק 🙂
זה בהחלט גורם לי לשקול את קפריסין כאופציה (עד היום די דיגלתי).
אגב, כשהיינו ביוון, בגלל השנאה הגדולה והגלויה שלהם לטורקים, קצת בדקתי…
אף אחד כאן לא טלית שכולה תכלת.
אבל בכדי לכתוב בקיצור – היה סטטוס קוו בין יוון לטורקיה בנוגע לקפריסין.
ואז היתה הפיכה צבאית ביוון ועלתה לשלטון חונטה שחלמה על "יוון הגדולה" שזה כולל את סיפוח קפריסין, ואז טורקיה פלשה בכדי להגן על המיעוט הטורקי.
הטורקים רצו להגן על המיעוט שלהם כי הם יודעים בדיוק מה עושים למיעוטים.. כמה עשרות שנים לפני כן גירש אטאטורק מיליוני יוונים מטורקיה.. הם פחדו שיחזירו להם כגמולם.
בקיצור, מסכנים הקפריסאים.
זואי לסרי
ספט 26, 2018
תודה רבה אורי, על הפרגון וגם על ההיסטוריה בקיצור. 🙂
דרור
ספט 22, 2018
בשתי מילים – סרט מתח! (:
זואי לסרי
ספט 22, 2018
תודה דרור 🙂
Her
אוג 11, 2018
As the famous Churchill says
"the pessimist sees the difficulties in every opportunity : an Optimist sees the opportunity in every difficulty". You are a brave lady , with a reasonable scene of adventure. and you made the best of the ,
.vacation
זואי לסרי
אוג 11, 2018
Thank you very much
🙂
חנן
יול 14, 2018
היי זואי
יש בעיה לטייל בכל קפריסין עם רכב ? ז. א איזו שהיא פרוצדורה לעבור מצד אחד של קפריסין לצד השני ?
זואי לסרי
יול 14, 2018
הי חנן,
חברות ההשכרה בקפריסין היוונית מודיעות לך שכניסה לקפריסין הטורקית היא על אחריותך. ביטוח שלהם לא תופס שם.
בגבול כשאתה חוצה עם הרכב, אתה משלם ביטח צד ג בלבד. זה עולה 20 יורו אם אני זוכרת נכון.
אבל צריך לזכור שזה לא ביטוח מקיף, אלא רק צד ג'.
מכאן תחליט מה נכון לך לעשות.
אנחנו חצינו כך במעבר פמגוסטה לטיול קצר בעיר. לשמחתנו הכל עבר בשלום.
זה היה בטיול אחר, שלא יצא לי לכתוב עליו עדיין.
רמי אמיתי
מאי 17, 2018
שלום זואי, תוספת קטנה להרחבת הידע על קפריסין : בתחילת המאה ה-20 הברון הירש הקים בקפריסין מושבה יהודית במקום שנקרא מרגו (היום בשטח התורכי). דרכם של התושבים החדשים לא צלחה בתחום החקלאות ולכן נשלחו אליהם מדריכים בוגרי מקוה ישראל – אחד מהם היה מרקו לוריא, אביה של דודתי ז"ל, אשת אחיה של אמי.לאחר מלחמת העולם הראשונה המושבה חוסלה ושרידיה נמצאים במקום עד היום.פרטים נוספים במרכז המבקרים של מקוה ישראל.דודי ז"ל אחיה של אמי היה ראש הקהילה היהודית בקפריסין, ובנו שנולד וחי בקפריסין עד היום ודובר עברית רהוטה לאחר שסיים את התואר השני באוני' העברית בירושלים משמש בתפקיד ראש הקהילה היהודית. בברכה רמי אמיתי
זואי לסרי
מאי 22, 2018
תודה רבה רמי 🙂
אישי
פבר 13, 2018
שלום
יש לך מידע מוטעה לגבי צפון קפריסין. היוונים החלו בשחיטת הטורקים בכל קפריסין. העשירים ברחו ללונדון והעניים לקחו סירות דייג וברחו לטורקיה. כוונת היוונים היתה לטהר את האי מטורקים.
היוונים לא לקחו בחשבון שהטורקים לא יאפשרו לצבא יווני להכנס ולשלוט בחצר האחורית של טורקיה. תוך מספר ימים הצבא הטורקי פלש לקפריסין להציל את הקפריסאים הטורקים ולמנוע כיבוש יווני.מאז המצב הוא ללא שינוי. כדאי שתבדקי עובדות היסטוריות.
זואי לסרי
פבר 13, 2018
הי אישי,
תודה על התגובה. אני באמת לא מכירה עובדות היסטוריות כאלה.
אשמח אם תצרף קישור למקור מידע רלוונטי.
טוני
אפר 23, 2018
היוונים החלו בשחיטת הטורקים בקפרסין. הפוך גוטה הפוך. ואם לא הבמת את המשפט כנראה שאתה תומך עיוור של ארדואן.
בני
נוב 22, 2017
תשמעי, החזרת לי את זה!!
הייתי בקפריסין כבר פעמיים.
בפעם הראשונה עם חבר, כעיקרון לא מצאתי יותר מדי מה לעשות בקפריסין, אבל מהקצת שמצאתי, בניתי מסלול. בכתלס' הגענו להרי הטרודוס, וחיפשנו את המפל, אבל לא מצאנו… ביקב היין ההוא היה רק פקיד מנומנם שאמר לנו שהיין הכשר מיובא מגרמניה… באופן כללי די השתעממנו, חוץ מהאטרקציות הימיות באיה נאפה, והמלון המטורף שם שעלה רק 29 דולר ללילה. אמנם גם הכפר אומודוס היה נחמד, אבל בסופו של דבר הרגשתי שאין לי מה לעשות בקפריסין יותר מיומיים.
בפעם השניה עם אשתי הטריה, ואז השתעממתי עוד יותר, כי את הדברים הקצת מעניינים כבר ראיתי. אשתי דוקא נהנתה מאוד, ורק בשביל זה היה כדאי.
עכשיו כבר חשבתי לעצמי שאני לקפריסין לא חוזר.
אבל פלא שאת מצליחה תמיד להחזיר לי את זה!! איך מצאת את כל המקומות הנפלאים הללו??? אני גם חיפשתי בטריפ אדווייזר, אבל בתכלס' זה לא הועיל לי הרבה. אולי יש לך הסבר איך כדאי לי לחפש שם בצורה טובה, ובאמת למצוא מה שאני רוצה?
זואי לסרי
נוב 23, 2017
הי בני,
תודה שכתבת לי (:
אני רוצה להציע לך רעיון קצת מהפכני ונועז – "להחליף עיניים", להביט על מה שאתה פוגש בדרכך עם סקרנות ולא שיפוטיות. חפש את היופי הפשוט שיש בכל מקום והאנשים.
מה שמגבה את תשובתי היא העובדה שאישתך נהנתה בזמן שאתה פחות.
מניסיוני, כשקבוצת מטיילים יוצאת ביחד, כולם חוזרים עם חוויות שונות. יהיו תמיד שיגידו שהטיפול היה לא כיף, בזמן שאחרים יחזרו מאותו הטיול נפעמים.
היפי הוא בעיני המתבונן. בכל מקום יש פרחים למי שרוצה לראות אותם. (:
רוני
נוב 16, 2017
היי זואי
בעוד כשבוע וחצי אנחנו נוסעים לפאפוס ואנחנו מחפשים בקדחתנות דברים לעשות שם האם יש לך המלצות?
נ.ב.
נתונים חשובים לדעת אנחנו בלי רכב ועם תינוקת בת חצי שנה
זואי לסרי
נוב 19, 2017
הי רוני,
הסברתי על בחירת האטרקציות כאן.
אני לא יודעת איזה נתונים חשובים חשובים לך.
אם תמקדי את השאלה אוכל לענות אולי.
אני מטיילת עם שלושה ילדים מגיל שלושה חודשים וההתנהלות בכל העולם דומה לזאת שבבית.
אם אתם בלי רכב, בכל מקום יש תחבורה ציבורית או מוניות. באירופה יש חיתולים, תחליפי חלב וכל מה שילדים צריכים.
לילך
נוב 2, 2017
יפה, גרתי בקפריסין ואפילו הבת שלי נולדה שם, בלימסול… בהחלט החוף שם מקסים, לא יצא לי לטייל באזורים האלו מה גם שברוב הכבישים הנהגים שם נוהגים בטירוף…
אם בא לך לטייל במקום שלא הרבה ישראלים מטיילים אז תנסי את בירמינגהם באנגליה… מוכנה לעשות לך סיור בעיר…
חוץ מזה זה לא כל כך נורא לנסוע בצד שמאל, צריך תמיד לזכור – הנהג במרכז הכביש הנהג במרכז הכביש וזהו.
זואי לסרי
נוב 5, 2017
תודה לילך 🙂
אלי ארד
ספט 28, 2017
היי זואי. אנו באיה נאפה ועוזבים היום. ראינו שלשום באקראי את הכתבה המרתקת ונסענו אתמול לבקר בKypermounta. אז יש לך דש מהמקום והאזור…..
זואי לסרי
ספט 29, 2017
הי אלי,
תודה רבה 🙂
התרגשתי מאוד לקבל דש כזאת… באמת חיממת את ליבי!
אביב הראל
ספט 4, 2017
קורא שוב את הפוסט המרגש שלך.
אנחנו טסים לפאפוס היום בערב…
היה כייף לפגוש אותך בקפה לנדוור באם המושבות לפני שבועיים עם הבת שלי…
אביב!!
זואי לסרי
ספט 4, 2017
הי אביב,
העלית לי חיוך 🙂
איזה כיף! בטח, זוכרת אתכם. תהנו המון בקפריסין!
דליה וארנון לויתן
יונ 14, 2017
שלום זואי. בעלי ארנון ואני דליה לויתן מבלים בקפריסין יותר מ-20 שנים.האי הזה אהוב עלינו במיוחד על כל אתריו וכל מה קורה בו.יצרנו שם קשרים מצוינים עם אנשים מקסימים במיוחד עם אנדריאס בעל מלון "אקלי" בקקופטריה.כפר מקסים שיש בו בילוי לכל המשפחה. לא מחליפים אי זה בשום אתר אחר בגלובוס.איך נאמר אי קטן חלום גדול .
זואי לסרי
יונ 18, 2017
הי דליה ואמנון,
מאוד מבינה אתכם, באמת שאין על קפריסין! (:
אדוה
מאי 23, 2017
טסנו לקפריסין בתחילת מאי השנה, ברגשות מעורבים שלא יהיה מה לעשות שם, אבל כרטיסי הטיסה הזולים הכריעו את הכף.
נחתנו בפאפוס, אספו אותנו משדה התעופה ללא שום עיכוב, הגענו למלון מדהים, החדרים מאובזרים היטב (כולל מכונת כביסה, מדיח כילים ותנור) במחיר של 350 ש"ח ללילה לזוג ושני ילדים, כולל ארוחת בוקר.
הצוות היה מדהים ונעים ובכלל נראה שהקפריסאים נעימים ומסבירי פנים לתיירים.
עשינו טיול ג'יפים של יום שלם דרך george's jeep safari עם מדריך מדהים בשם כריס עם אנגלית מצויינת ואישיות מדהימה, ידע נרחב ובעל שיחה מעניין. הטיול היה מעולה , הוא לא הלחיץ אותנו והיה בעל סבלנות ואורך רוח, נהינינו מכל רגע.
למחרת עשינו שייט של 5 שעות עם waive dancer והיה מעולה, המארח היה מצויין ומצחיק, האוכל מעולה וברוחב יד, מוזיקה חיה עם מוזיקת רוק קלאסי לאורך כל השייט ובכלל הכל במידה ומעולה.
לסיכום, אנחנו מטיילים כמשפחה דיי הרבה אך הטיול הזה היה יוצא דופן ומוצלח ביותר.
מומלץ בחום.
זואי לסרי
מאי 23, 2017
תודה אדוה,
כיף לשמוע את החוויה שלך 🙂
טל
אפר 12, 2017
זואי, איזו כתיבה סוחפת על טיול עשיר ונפלא. הסיפור גורם לי לרצות ללכת עם ילדיי בעקבותיכם צעד אחר צעד ואתר אחר אתר. לפגוש את האנשים המרתקים שפגשתם.
תודה ?.
אני מאחלת לך ולילדייך עוד רבים וטובים שכאלה.
זואי לסרי
אפר 12, 2017
תודה רבה טל 🙂
שמחת אותי מאוד!!
דוד אוחנה
אפר 3, 2017
סיקור מרתק זואי,
הצלחת לרתק אותי מתחילת הכתבה עד סופה, מודה לך מקרב לב, המשיכי במסעך המקסים ושתפי אותנו, תודה!
זואי לסרי
אפר 4, 2017
אני מאושרת לשמוע דוד 🙂
תודה רבה שכתבת לי!
עמנואל
מרץ 30, 2017
יפה נהנתי לקרא תודה רבה
זואי לסרי
מרץ 30, 2017
אני שמחה לשמוע עמנואל 🙂
גל
מרץ 23, 2017
איזו יופי של סקירה. חיפוש אקראי של מידע ממוקד באנגלית על מסלול רגלי בקפריסין העלה אותה ולמרות שאיפושהו אתה לא מצפה כבר למצוא סקירות מהנות ובו זמנית קולחות ואינפורמטיביות על טיולים בשפת הקודש (לצערינו המנעד הוא בין 'קלישאתי מטעם אורח חינם מטעם חברה' ועד מתלהם-ביקורתי-פוליטי) קראתי ואהבתי כל ניואנס. שנים שרציתי לערוך טיול יסודי בקפריסין שסיפורה ההיסטורי כל כך מעניין ומורכב וקראתי אודותיו הרבה, ותמיד חלון הזמן והתקציב נלקח לטובת יעדים אחרים והשאיר לי רק מספר ביקורים קצרים וחטופים באי. כשראיינאייר העלו את לוח הטיסות החדש 'חטפתי' מספר לא מבוטל של רצועות זמן של 24-72 שעות כל אחת, כמה חודשים קדימה, ובכל אחת אני מתכוון לסייר רגלית במסלול אחר באי ודווקא עם דגש על מסלולים שאינם קלאסיים. התיאור שלך הפיח חיים בקפריסין הכפרית שבה עוד לא הספקתי לבקר (כשבוע מהיום אני טס עם אחד הבנים ונערוך מסלול רגלי של 48 שעות מאיוס ניקולאוס, דרך כפרי היין ונסיים ברחצת רגליים בחוף שליד הטרמינל של שדה התעופה בפאפוס, ומשם נחזור לארץ 🙂 ).
אהבתי מאוד את התיאור המרוכך של המצב הגאופוליטי באי דרך עיניו של מבקר שמדבר עם מקומיים. יגידו לך שהמצב בקפריסין נובע מסיבות 'יותר עמוקות' והאמת היא שזה אפילו עוד יותר מסובך מזה אבל…. בשביל זה יש וויקיפדיה וטוב שלא ניסית להתחרות במה שיש יותר מדי (סקירות יבשות של עובדות) והגשת קטע שלו אני משרד התיירות הקפריסאי אני רוכש את הזכויות עליו.
ישר כוח!
זואי לסרי
מרץ 24, 2017
הי גל,
תודה רבה שהקדשת שמן לכתוב לי. 🙂
מאוד התרגשתי לשמוע שנהנת מהכתבה!
קפריסין באמת מדינה מרתקת עם אין סוף מקומות לגלות. אני מתכוונת לחזור לשם שוב.
מאור
מרץ 16, 2017
היי זואי
ראשית את כותבת יפה ומעניין.אישית קצת חבל לי שאינך מדייקת בעובדות ההיסטוריות בעיקר בכל הקשור לסכסוך שבין הצדדים.חבל שלא טיילת גם בצפון האי מבטיח שהיית מגלה קסם של מקום ואנשים חמים ונעימים לפחות כמו קריסטינה
זואי לסרי
מרץ 17, 2017
תודה מאור,
אבקר בקפריסין הצפונית בהזדמנות ראשונה שתהיה.
אתה מוזמן לכתוב את ההערות שלך לגבי העובדות ההיסטוריות. מבטיחה לבדוק ולתקן אם טעיתי.
מירי
מרץ 4, 2017
הי זואי,
תודה רבה על כל המידע!
האם יש לך המלצה למקום לינה קרוב לשדה התעופה? הזמנו מקומות טיסה בryanair והטיסה תנחת בלילה.
זואי לסרי
מרץ 5, 2017
הי מירי,
בכיף 🙂
חפשי לינה כאן.
אדם
מרץ 2, 2017
כתבה מעולה על קפריסין.כל הכבוד לך (רק ישראל מפסידה שאין לה מקדמת מכירות כמוך, לאתרינו). תיקון טעות לא חשובה מאד: הטורקים פלשו וכבשו את (השטחים הכבושים המהווים כ50% מקפריסין ואף אחד בעולפ לא צפצף, עד היום, כי טורקיה היא מדינה משוגעת שלא כדאי להתעסק איתה), רק אחרי שהקפריסאים היוונים, יצרו את תנועת 'אנוסיס' ובעברית: 'תנועת האיחוד'עם מדינת יון. הכיבוש הטורקי בא להגן על הטורקים ששוכנים בקפריסין מנזקי האיחוד עם יון ועד היום זה מצליח להם והעוילם-גוילם שותק. הלואי עלינו.
זואי לסרי
מרץ 2, 2017
תודה רבה אדם 🙂
שמחה שאהבת את הכתבה וגם למדתי ממך משהו.
חהנה כהן
ינו 15, 2017
הי זואי.סיפור מרתק.קסום.הלוואי והיה לי את האומץ שלך.אולי אקבל השראה ממך.נשכרים ילדיך מדרך זו.שפו.מחכה לעוד סיפורים וטיפים.
זואי לסרי
ינו 17, 2017
תודה רבה, מאוד שמחתי לשמוע 🙂
יוסי
דצמ 31, 2016
איזה תותחית !!!חבל על הזמןתוך כדיי קריאה חושב כמה את משקיעה בהיסטוריה של המקוםגם אם זה רק העתק הדבק זה המון עבודה אך השתלשלות הטיול מושכת אותי עד סופו האכזבה מהבית וילדים והסיפור הפנימי בתוך המשפחה בטיול מארגנת טיולים את 10 עכשו תעברי לכתיבת ספרים תודה על הכול וזה הרבה
זואי לסרי
דצמ 31, 2016
תודה רבה יוסי 🙂
גור
דצמ 31, 2016
זואי, בזכותך יש סיכוי שנתארח בפסח אצל ואסיליס!
זואי לסרי
דצמ 31, 2016
תענוג!!
כולי געגועים למקום… תמסור להם ד"ש חמה ממני. 🙂
י.ס.
דצמ 10, 2016
התלהבתי מהכתבה שלך שאותה קראתי במקרה.
אני "חולת קפריסין" ונוסעת לאי מתי שמתאפשר לי.
אכן מדובר באי מסביר פנים עם תושבים מקסימים, חברותיים, שמחים ואוהבי אורחים
זואי לסרי
דצמ 10, 2016
תודה רבה 🙂
יריב שרייר
דצמ 6, 2016
הי זואי :
אני קורא את הכתבות שלך וזה מרגש וכיף לחלוק את המידע ברשת
היינו שנה שעברה בקפריסין וזה היה נפלא וכייף וכמובן זול מיעדים אחרים
תמשיכי לכתוב ולשתף תודה
יריב
זואי לסרי
דצמ 6, 2016
תודה רבה יריב 🙂
תמי
דצמ 3, 2016
הי זואי!
אני נהנית לקרוא את הבלוג שלך! אני מתכננת טיול לקפריסין בחנוכהביחד עם חברות ותכננו באמת לנסוע להרי הטרודוס אב קצת מלחיץ אותי הנסיעה בצד שמאל.. האם יש דרך להגיע לשם באוטובוס?
זואי לסרי
דצמ 3, 2016
שמחה לשמוע תמי 🙂
כן בטח, אפשר באוטובוס, רק לטעמי זה קצת מסורבל שם.
התחבורה הציבורית בקפריסין מאוד מאתגרת.
ב.כ.
דצמ 2, 2016
פוסט מתוק מתוק מתוק, במהלך הקריאה עלתה בדעתי האפשרות שאולי נכנסתם בטעות לבית אירוח אחר, שזו תהיה הפואנטה… (:
זואי לסרי
דצמ 3, 2016
תודה רבה 🙂
אורנה
נוב 23, 2016
כתבה נפלאה. פעם הבאה את מוזמנת למועדון הסאפ שלנו בלימסול, לראות את העיר מזוית קצת אחרת 😉
supclublimassol.com
זואי לסרי
נוב 23, 2016
תודה, אזכור את זה 😉
מיכאל שרון
נוב 20, 2016
נהנתי מאוד מהכתבה.
אני יוצא לפנסיה בעוד שנה וחצי ואשתדל לטוס לכל מקום שאת הגעת.
תודה!
מיכאל שרון
זואי לסרי
נוב 22, 2016
תענוג מיכאל!
מאחלת לך המון טיולים 🙂
מיכל
נוב 15, 2016
איזה כיף היה לקרוא! גם כתיבה זורמת כזאת, גם סיפור מקסים ומרגש, פשוט תענוג. וכמובן שעשית לי חשק אדיר לארוז את התרמיל ואת הילדים ולצאת להרפתקאות. תודה לך על השיתוף! אמשיך לקרוא אותך, התאהבתי.
זואי לסרי
נוב 15, 2016
אני מאושרת לשמוע 🙂
תודה רבה על התגובה הכיפית!
אביה
נוב 13, 2016
תודה על הסיפור אודות קפריסין. למרות הקרבה הגיאוגרפית עדיין לא בקרתי בחלק הדרומי של האי. עכשיו אני יודעת שאפשר ואולי אף רצוי לטייל בחורף.
זואי לסרי
נוב 14, 2016
בכיף אביה 🙂
רוני
נוב 7, 2016
היי זואי
היה כייף לקרוא את הבלוג ואם זאת הגישה שלך לחיים והשיתוף עם הילדים את מקסימה.אשמח לקרוא בלוגים נוספים שלך אולי מטיול בשוויץ שבו אני מתגורר. רוני
זואי לסרי
נוב 8, 2016
תודה רבה רוני 🙂
יוסי
ינו 5, 2017
איזה כיף לכם הלואי שהיה לי קצת זמן
זואי לסרי
ינו 5, 2017
מאחלת לך למצוא את הזמן 🙂
אהיב
אוק 29, 2016
זואי, יופי של גישה לחיים יש לך ואת גם מנחילה לילדייך.
נהניתי לקרוא.
זואי לסרי
אוק 30, 2016
תודה רבה (:
לימור סוויסה
אוק 14, 2016
נתקלתי בבלוג שלך במקרה ואני חייבת להגיד לך בשלוש מילים:
את אישה מדהימה!!!
מאחלת לך חיים נפלאים!
זואי לסרי
אוק 14, 2016
תודה לימור (:
התרגשתי…
אמיר
אוק 13, 2016
ביולי מצאתי בחוליו זוג כרטיסים ב 700 שח ללרנקה.רוצה להגיד לכם היה אחלה .אנשים מקסימים, עיר מאוד לבבית, יש חוף מצוין, מלונות זולים אך טובים, בקיצור 1700 שח ל 3 לילות. עשינו גם טיול לאייה נאפה 2 יורו לאדם לכוון נסיעה של 40 דקות באוטובוס מהטיילת של לרנקה.חברים מדינה מאוד נחמדה ל 3 לילות.מומלץ 45 דקות מהבית.
זואי לסרי
אוק 14, 2016
תודה אמיר 🙂
צביקה
אוק 9, 2016
סחתן על הטיול.
רק אזהרה קטנה – אני מכיר אדם שטייל באנגליה, ועשה תאונה קשה בגלל הנהיגה בצד שמאל.
אני חושב שהשינוי הזה מוסיף גורם סיכון משמעותי לנהיגה, ואכן כדאי להמנע ממנו.
בהצלחה בהמשך!
זואי לסרי
אוק 10, 2016
תודה צביקה,
אכן כדאי לנהוג בזהירות במיוחד כשמחליפים צד.
משה
אוק 6, 2016
בדיוק אבל בדיוק כמו שכל הקהילה הבינלאומית לא מכירה בריבונות התורכים על צפון קפריסין, כך בדיוק כל הקהילה הבינלאומית לא מכירה בריבונות ישראל על ירושלים המזרחית.
בקפריסין לפחות יכולים היוונים והתורכים לחצות את הגבול עם דרכון ולחזור בשלום.
בירושלים לחצות את הגבול כנראה יותר מסוכן.
אבל אף אחד לא רואה את הדבשת של עצמו.
זואי לסרי
אוק 6, 2016
אכן כך…
ליכטנטל ירחמיאל קנדה
ספט 29, 2016
הסיפור והטיול בקפריסין זה כמו לקרוא
סיפור אגדה , מרשים
זואי לסרי
ספט 29, 2016
תודה, שמחה שאהבת (:
אתי
ספט 12, 2016
הסיפור שלך נראה כאילו נלקח מספר הרפתקאות מודרני.
גם אני נכנסתי משוטטות באתר במקרה (שום דבר לא במקרה כך אני מאמינה) נהנתי לקרוא בהם את משתפת את הלבטים והחוויות המעניינות שחוויתם. יש בך אנרגיות חיוביות וגם מצבים קשים לכאורה נהפכים להיות מצבים מלאי חוויות מרגשות.
בכל דבר יש ערך מוסף ובטוח שגם ילדיך מעריכים זאת ומוסיף להם הרבה ידע ולא רק מספרים מחוויות שאתם יקחו להמשך חייהם ישר כוח.
זואי לסרי
ספט 12, 2016
תודה רבה אתי 🙂
התרגשתי לקרוא את התגובה שלך.
גם אני מאמינה ששם דבר לא במקרה…
שלומי
ספט 9, 2016
זואי, נתקלתי בבלוג שלך בפוקס, (מה שנקרא) הכתבה על קפריסין מרתקת ומרגשת, שאפו ענק על האומץ לטייל כך עם הילדים ועל השיתוף הבונה איתם.
בקפריסין ביקרתי בפעם האחרונה בשנות ה80 ואז גם נהגתי שם ברכב שהבאתי מארה"ב, (עם הגה שמאלי) היה עוד יותר מאתגר מסתם לנהוג בצד השמאלי 🙂
בכל מקרה עשית לי חשק לבקר שוב בקפריסין ואת הבלוג שלך הכנסתי לרשימת ה bookmarks' כיף לקרוא אותו
זואי לסרי
ספט 9, 2016
תודה רבה שלומי,
מאוד שמחתי לשמוע 🙂
דורון
ספט 7, 2016
מרגש ומעורר השראה, אין על הלב היווני הרחב והרגש שלהם (למען ההגינות אני בא מבית יווני) גרתי תקופה בקפריסין, וגם ביוון, והיום כשאני גר בגרמניה ההבדל בולט שבעתיים בין גרמנים יוונים/קפריסאים.תודה על השיתוף.
זואי לסרי
ספט 8, 2016
תודה רבה דורון על התגובה המרגשת 🙂
בר-עמי שפירא
אוג 31, 2016
קראתי את הכתבה,,, נותנת תאבון להגיע לקפריסין ולטייל בה עצמאית,,, אהבתי מאוד, תודה
זואי לסרי
אוג 31, 2016
תודה רבה בר-עמי 🙂
ריגשת אותי…
charles mouly
אוג 13, 2016
פשוט כיף לקרוא,יפה ומרגש.
נ.ב
ואני ממש לא מאלה שקוראים בלוגים
זואי לסרי
אוג 13, 2016
שימחת אותי מאוד, תודה על התגובה (:
יואל לשינסקי
אוג 7, 2016
לטייל עם שלושה ילדים קטנים לא נראה לי קל את גברת חזקה שמוכנה לקחת סיכונים וללכת על הרפתקאות וחוויות לא מתוכננות לגמרי וזה אחלה וכל הכבוד לראש שלך ,נהנתי לקרא על המסע בקפריסין ואת צורת הכתיבה ואת המפגשים עם האנשים בדרך נתת לי רעיון ואני אבדוק את הנושא ואולי אני ואשתי נתחיל לטייל יותר כך גם כדי לחסוך ובעיקר כדי להרגיש תושב מקומי במקומות שאני אגיע ,תודה ולהתראות
זואי לסרי
אוג 7, 2016
תודה יואל 🙂
מאחלת לך הרבה טיולים מהנים!
שרה
יול 27, 2016
הו, אל תוותרי על ארצות שנוהגים בהן בצד שמאל! סקוטנד כל כך כל כך יפה, ועם הגישה שלך לחיים – להתרגל לנסוע בצד שמאל זה מה זה קטן עלייך. בתור אמא לשלושה ילדים שגרה בניו זילנד כבר 9 שנים אני אומרת לך: אם את יכולה לנסוע עם שלושה ילדים לבד בכל העולם – נהיגה בצד שמאל זה לא מה שישבור אותך.
זואי לסרי
יול 28, 2016
תודה שרה ☺
אכן לא ויתרתי!
אביב
יול 13, 2016
מקסים ומרגש….אני עם דמעות פה
זואי לסרי
יול 13, 2016
תודה אביב (:
Itamar
יונ 24, 2016
Hi,
Currently in the US, no HEBREW keyboard.
Loved this blog of yours. grate inspiration, and grate kids!
I, my self, would love a small explanation on the sites you are forwarding to, instead of testing each and every one, I have 12 pages open now, and I haven't yet got to the end of your post.
any way, due to this post, Cyprus will definitely be one of my next trips..
Itamar
זואי לסרי
יונ 24, 2016
Thanks, glad to hear that you enjoyed the post.
Dalia
יונ 12, 2016
ממש מהמם ומרגש,כל הכבוד,כאילו קראתי סיפור מספר,,מהמם מהמם
זואי לסרי
יונ 12, 2016
תודה רבה דליה 🙂
ארז
יונ 1, 2016
יופי של מאמר, שעושה חשק להתגבר על העצלנות ולטייל עם הילדים.
מרוב שנהניתי הוספתי את האתר שלך למועדפים…
יאסו זואי – για σου Ζωη
וביוונית זואי זה חיים- אז תמשיכי לעשות חיים
זואי לסרי
יונ 2, 2016
σας ευχαριστώ πολύ Ερέζ 🙂
ג'ורג'
מאי 31, 2016
אהבתי וממש עשיתם לי חשק לבקר בקפריסין….
זואי לסרי
יונ 1, 2016
איזה כיף ג'ורג' 🙂
בר-עמי שפירא
מאי 24, 2016
אהבתי מאוד את הכתבה הזאת שלך על קפריסין, את בכתיבתך מעוררת רצון לבוא ולבקר שם,, בהומור טוב תוך שיתוף החוויה האישית שלך,, תודה תודה
זואי לסרי
מאי 24, 2016
תודה בר-עמי 🙂
Sara Tyler
אפר 27, 2016
Hi Zoe
What a fab article. I love Cyprus and as a family we go there often. You managed to bring to life the smells, the people and the landscape we so love. Kol Hakavod . You are inspirational and I of look forward to read more
Sara
זואי לסרי
אפר 29, 2016
Thanks Sara 🙂
I am extremely thrilled to read your message
אביבה
אפר 24, 2016
היי
טסה מחר לקפריסין נעזרתי במה שכתבת בבלוג ונתן השראה וחשק לטוס קרוב לארצינו ולהנות מטבע שונה …קרוב כל כך ושונה ,
תודה לך גם על מידע להתמצאות במסלולים בטבע וכן התמצאות באפליקציות מפות ללא גלישת אינטרנט
בברכת חג שמח
זואי לסרי
אפר 25, 2016
איזה כיף אביבה 🙂
תהני בקפריסין ותודה שכתבת לי!
יפעת דיין
אפר 21, 2016
הי זואי,
סיפרת את סיפורך בצורה מעניינת ומזמינה להמשך הקריאה. שיתפת ברגשותייך ובהתלבטויות שלך – דבר שמראה כמה את אותנטית. שמחתי לקרוא ומקווה שבעתיד אתחיל גם לזרום כמוך. מחכה לשמוע עוד ….
בהצלחה והרבה הנאה
יפעת
זואי לסרי
אפר 22, 2016
הי יפעת,
תודה רבה 🙂
אריה טל
אפר 17, 2016
היה כייף לקרוא את הכתבה ונותן חשק לנסוע בגלל הכתבה וביגלל ספר טוב שקראתי על קפריסין
"הזריחה" של ויקטוריה היסלופ
מאוד מומלץ
זואי לסרי
אפר 18, 2016
תודה אריה 🙂
Galit
אפר 16, 2016
Hi Zoe,
I came across your article by chance, and I got sucked into it. What an amazing adventure!
There is always a wonderful side to an unknown place, if one digs deep enough.
In my opinion, it's the "underrated" places that have the magical charm.
Thank you for sharing 🙂
זואי לסרי
אפר 17, 2016
Thanks Galit,
I am glad to hear that you enjoyed the post
🙂
ארנון חוברה
אפר 16, 2016
מחמם את הלב לקרוא על הטיול הנהדר שלך. הייתי 3 שבועות בקפריסין ב83. מאז הייתי מאוד רוצה לשוב לשם ופשוט לא יצא. הכנסת בי געגוע אמיתי להרי טרודוס. גם לנו יצא ליצור קשר עם המקומיים וזה אחד הדברים החשובים מאוד בשבילי. כיף לזרום ככה.
זואי לסרי
אפר 17, 2016
אני מאושרת לשמוע,
תודה שכתבת לי 🙂
עומר
אפר 9, 2016
היי זואי
דבר ראשון ברצוני לומר לך שאת בנאדם מאוד מיוחד מהרבה בחינות..
עצם זה שאת כ”כ אופטימית וחיובית מקנה לך אצלי הרבה נקודות זכות.. את יודעת לשדר רגשות בצורה שונה שנכנסת ללב. בהסתמך כל הכתבה שלך אפשר לומר שכן הילדים שלך מקבלים אחלה חינוך וערכים ממך בצורה מעולה ובמיוחד כשהם רואים עולם בגיל כ”כ קטן כשיש אנשים בקושי ראו את אילת כשהיו קטנים..
אומץ היא מילת מפתח אצלך.. שאני דיי מעריץ את התכונה הזו בך. ללא ספק שכבשת את קפריסין בהגעתך לביקור שם. החוויות, העליות והירידות במהלך הטיול נתנו לסיפור באיך שביטאת הכל להנות מכל משפט ומשפט בכתבה. מישהו/י רשמו בתגובות שהכתבה הייתה ארוכה מידי. אני דווקא חושב אחרת, העברת תחושה נעימה והרפתקנית לקרואים שלך שממש השארת טעם לעוד.. הרגשתי שאני בתוך ספר שממש מסוקרן לדעת מה היה בהמשך, במקום לחזור לארץ להמשיך ישר ליעד הבא לפרק חדש והרפתקה חדשה.
אני מאחל לך להמשיך לכתוב בצורה הזו ולהעביר את תחושות ההרפתקה שלך דרך מילים כמו שעשית בכתבה הנוכחית.. זאת הפעם הראשונה שיצא לי לקרוא כתבה שלך ואני ללא ספק אחפש עוד ממה שאת עושה.
מאחל לך את כל הטוב שבעולם ושתמיד תמצאי את הדרך הנכונה והמיוחדת לגעת באנשים..
בהצלחה
עומר
זואי לסרי
אפר 9, 2016
הי עומר,
תודה רבה על תגובתך המפרגנת!
תום, בן שלי, קרא גם את מה שכתבת והתרגש יחד איתי. 🙂
כולנו מאחלים לך חג שמח ומקווים לשמוע ממך גם בכתבות הבאות.
זיוה רענן
אפר 7, 2016
פוסט מקסים. נדהמתי איך את מטיילת עם הילדים, כמה הילדים שלך חמודים, איזה חוויות והרפתקאות עברתם, עם כמה אנשים טובים נפגשתם, איזה מתח יצרת בסיפור של הבית. את גם כותבת יפה ומספקת אינפורמציה מעשית והיסטורית. תענוג. חושבת כמו חבשושית שאולי עדיף לחלק למנות, אבל יופי של טיול והעברה כל כך נהדרת של החוויה.
זואי לסרי
אפר 7, 2016
תודה רבה זיוה,
אני מאושרת לשמוע שנהנת מהפוסט 🙂
אקח לתשומת ליבי את הפידבק.
מיכל מנור
אפר 7, 2016
איזה סיפור יפהפה ומרגש!!!! אני אוהבת את המפגשים שלך עם המקומיים. אני בטוחה שהילדים שלך יוצאים מהם מאד נשכרים.
ואיזה יופי שהצלחת להתגבר על הפחד מנהיגה הפוכה…:-) מה את אומרת, הגיע הזמן לסקוטלנד?
זואי לסרי
אפר 7, 2016
תודה מיכל יקירתי,
לשמוע מחמאה כזאת ממך זה מוי כיף 🙂
סהר צור
אפר 5, 2016
היה ממש כייף לקרוא!
תודה על השיתוף.
זואי לסרי
אפר 5, 2016
בשמחה סהר 🙂
אלונה
אפר 5, 2016
זואי!!!! אלופה שכמותך!!!
אחד הפוסטים הטובים ביותר! נכון שקפריסין יפה, אבל את הפכת אותה ליפה עוד יותר בזכות הסיפור המותח והמרגש שלך! איזה מזל שלא עזבת ולא דיווחת על המארח, באמת מה שנעשה, הכל לטובה! הילדים שלך מדהימים ומשתפים פעולה עם ההרפתקנות וטוב הלב שלך.
מעריצה אותך ועשית לי חשק עצום לטיולי הרפתקאות עם ילדיי 🙂
זואי לסרי
אפר 5, 2016
תודה יקירתי,
כן, עברנו חוויה מדליקה! בהתחלה הרגשתי הכי אבודה בעולם.
ואבל אפילו לא דימינתי שזה יכול לקחת אותנו לכיוון כל כך קסום. 🙂
פרח
אפר 5, 2016
זואי,
כתמיד, בדרכך המיוחדת, ריגשת אותי…….
תודה על שאת משתפת, מצלמת וחושבת לפעמים כמונו….
לחיי הנסיעות הבאות,
בברכת חג-פסח שמח ,
פרח
זואי לסרי
אפר 5, 2016
באהבה פרח 🙂
תודה שכתבת לי, התרגשתי לקרוא את התגובה!
ליאור
אפר 4, 2016
נהדר ומרגש!!!
מזדהה לגמרי עם ההרפתקאות!
תמשיכי לרגש!
זואי לסרי
אפר 4, 2016
תודה ליאור 🙂
שרה
אפר 4, 2016
זואי אין עליך !
אני עוקבת בקביעות אחרי הפוסטים שלך, אבל הפוסט הזה היה מיוחד במינו! ריגשת אותי עד דמעות…
ההשקפה שלך וההתנהלות עם הילדים בשילוב הכנות המקסימה פשוט גורמות לי לחשוב ולהתנהל אחרת…
זואי לסרי
אפר 4, 2016
תודה רבה שרה 🙂
יפה אלגום
אפר 3, 2016
אני קוראת את הכתבות שלך מאז בולגריה. כל פעם נהנית מחדש, יש לך את זה !!
זואי לסרי
אפר 4, 2016
תודה רבה יפה 🙂
ריגשת אותי מאוד…
נתן
אפר 3, 2016
מעבר לתיאור הקסום והרומנטי, מה המסקנה/התובנה בעקבות ההתבאסות בבית הרפאים? האם לא עוד bnb ? האם הצלבה מעמיקה יותר של מקורות ואיזה ? האם שימוש בווייז ובשכמותו ? האם הזמנת צימר באתרים וותיקים יותר ? לדעתי, תובנות בעקבות מסע, הינן חלק אינטגרלי ממסעות עתידיים; ומברוק שהצלחת להשמאיל בנהיגה
זואי לסרי
אפר 4, 2016
בזכות הטיול הזה למדתי להיות עוד יותר גמישת מחשבה. 🙂
חזרתי מקפריסין סבלנית יותר ממה שטסתי לשם.
סול
אפר 3, 2016
הי זואי,נהננתי מאוד לקרוא על המסע שלכם!
בהחלט מעורר קנאה:)
זואי לסרי
אפר 4, 2016
תודה סול! 🙂
ניבה פדבה טרגן
אפר 3, 2016
זואי את מדהימה וכך גם יכולת הכתיבה שלך. כחצי קפריסאית (אמי נולדה בקפריסין וגדלה שם עד בגרותה וסבי וסבתי חיו שם עד יום מותם ) ביליתי רבות בקפריסין, ורבות מחופשותיי כילדה היו בהרי טרודוס, לכן אולי סיפורך נגע בי באופן מיוחד. הנוף המדהים, האנשים, האוכל, האווירה… אני מתכוונת להדפיס את סיפור נסיעתכם ולתת לאמי לקרוא אותו. בטוחה שתהנה… תודה יקירה❤
זואי לסרי
אפר 4, 2016
וואי ניבה…. ריגשת אותי בטירוף!
תודה רבה שכתבת לי 🙂
שרון
אפר 3, 2016
קראתי את כל הפוסט… מה אגיד לך את באמת שורדת ובעלת אומץ רב. כנראה שזה מתאים לטיפוס הרפתקני יותר מאשר לי. אבל באמת שזה היה נשמע מעניין ואהבתי את האנשים הטובים שפגשת בדרך . זה היופי בלהתחבר למקומיים. היה חסר לי קצת לשמוע מה היו העלויות של הטיול הזה
זואי לסרי
אפר 4, 2016
אני מאושרת שנהנת מהפוסט 🙂
העלויות בקפריסין מאוד זולות.
הטיסה עלתה $95 כולל טרולי.
רכב – $12 ליום
לינה – $35 ללילה לכולנו.
אפרת
אפר 3, 2016
וואי גמעתי בצמא את תיאור ההרפתקה
הלוואי והיה לי רבע אומץ ממה שאת ניחנת.
ממתינה להרפתקאות חדשות.
אפרת
זואי לסרי
אפר 4, 2016
שמחה שנהנת להפוסט ותודה שכתבת לי 🙂
קריסטינה
אפר 3, 2016
וואו! קראתי בשקיקה את כל הפוסט.
ומה שכריסטינה אמרה בסוף כל כך ריגש!
העיקר שנהנתם בסוף 🙂
זואי לסרי
אפר 3, 2016
כן, אני לא ידעתי איך להגיב לה… רק חשבתי שזה מזל גדול שלא עזבתי. לא ציפיתי בכלל לכזה וידוי. 🙂
ירדנה
אפר 3, 2016
זואי
אני שמחה על שגיליתי אותך
את מדהימה ביכולת ההסתגלות שלך
עברתי את השלב של טיולים עם ילדים אבל אני מטיילת עם הנכדים – והחכמתי ממך מאד
לא אחמיץ שום כתבה שלך
את נהדרת!
ירדן
זואי לסרי
אפר 3, 2016
תודה רבה ירדן 🙂
יאיר לנדסברג
אפר 3, 2016
קפריסין מקום נפלא ומקסים. וכל כך קרוב.
התאהבתי במקום ובתושביו לפני כ-10 שנים כאשר הייתי נציג חברת נסיעות בקפריסין ומדריך.
חזרתי לשם מאז מספר פעמים ועוד אחזור בעתיד.
זואי לסרי
אפר 3, 2016
תענוג יאיר 🙂
משה הרשטיק
אפר 3, 2016
זואי את פשוט אלופה
נהנה לקרא מחדש כל מה שאת כותבת
פשוט מדהימה
זואי לסרי
אפר 3, 2016
תודה רבה משה 🙂
כיף לשמוע!
שירלי
אפר 3, 2016
ואוו איזו מרגשת שאת…נכנסתי לסיפור כל כולי כאילו סיפור מספר דרמה/מתח אפילו דמעה הזלתי איתכן..חחח
גם אני מעריצה את האומץ שלך, חבל שאני כל כך עירונית וחייבת מלונות מפנקים, פחות מדבר אלי לישון בבתים של אחרים אבל בכל זאת מאוד מאוד נהנתי מהכתבה…מחכה לבאה (:
זואי לסרי
אפר 3, 2016
תודה שירלי 🙂
התרגשתי לקרוא את התגובה שלך!
חבשושית בדרכים
אפר 3, 2016
פוסט מקסים ואוהבת במיוחד שאת משתפת בלבטים ובפחדים, בהתרגשויות ובחוויות בגובה העיניים.
קצת היה לי עמוס וארוך – הייתי מחלקת את הממתק הזה למספר פוסטים קצרים – לקבל כל פעם מנה קטנה עם טעם של עוד…
זואי לסרי
אפר 3, 2016
תודה על הטיפ 🙂
הילה
אפר 3, 2016
אין לי מילים מרגש עד דמעות
הלוואי והיה לי את האומץ שיש לך
לצאת עם ילדים להרפתקה ולפגוש אנשים מרגשים ומדהימים כמו כריסטינה
עוקבת אחריך תמיד
הילה
זואי לסרי
אפר 3, 2016
איזה כיף הילה 🙂
תודה שכתבת לי!
זוכרת את האריה מארץ עוץ שטען שאין לו אומץ? 😉