פסח בצפון פולין – טיול בחופשות משרד החינוך לא חייב להיות יקר

אני מאוד סקרנית לגלות יעדים חדשים, אבל הכי מחמם את ליבי לחזור למדינות שביקרנו בהן בעבר.
נעים לי לראות נופים מוכרים דרך "העיניים החדשות" שלי ולהרגיש שאני מתמצאת בשטח. מרגש אותי להבין מילים בשפה המקומית שצפות בזיכרוני. כיף מאוד לטעום שוב את המאכלים שאהבתי.
זה יוצר אצלי נינוחות נעימה ותחושת שייכות מסתורית לארץ זרה.
כך בדיוק חשתי כשנחתנו בפסח האחרון בגדנסק. זה הטיול הרביעי שלנו לפולין:
בעבר ביקרנו בקרקוב ובדרום המדינה, בוורשה ובאגמים המזוריים.
בחורף עשינו חופשת סקי בזקופנה, בהרי הטטרה.
הפעם נטייל בצפון פולין.

למה בחרתי לחזור דווקא לכאן? אתם ודאי שואלים.
פשוט מאוד – כי מצאתי טיסה זולה לפולין בחופשת הפסח. רק 62 יורו לאדם הלוך חזור עם חברת ריאנאייר.
ולי לא משנה לאן לטוס. אני פשוט אוהבת לטייל. מזמן הבנתי שבכל ארץ יש אינסוף מקומות לגלות וחוויות לצבור.
אז כשאני מצליחה לצמצם את העלויות העיקריות: טיסה-מלון-רכב, אני יכולה לממש את תשוקתי לראות את העולם ולטוס כמעט מדי חודש.

לארגן טיול עצמאי זה פשוט ביותר. ולי זה לוקח לא יותר משעה:
אחרי קניית כרטיסי טיסה אני מיד עושה ביטוח נסיעות ושוכרת רכב.

אמנם בשלב זה לא ידעתי אם אצטרך אוטו, כי טרם גיבשתי את כיוון הטיול, אבל שכרתי על כל מקרה, כדי לתפוס מחיר טוב.
הרי אוכל לבטל את ההשכרה ללא קנס אם אחליט בסופו של דבר שאין בה צורך.
ותמיד טוב לשכור רכב כמה שיותר זמן מראש. המחירים נוטים לעלות ככל שמועד ההשכרה מתקרב.
הסברתי כאן על השכרת רכב זול בחו"ל.
מצאתי מחיר מצוין – רק 92 יורו לשבוע.

השלב האחרון בבניית מסגרת הטיול שלי הוא חיפוש מקום לינה.
בדומה לטיסה זולה שמגדירה לי לאן לטוס, לינה אצל מקומיים מסבירי פנים, כאלה שמסקרן אותי להכיר, מגדירה לנו את כיוון הטיול.

החוויות הכי מרתקות ומרגשות קרו לנו בזכות האנשים הטובים שבדרך. הם מילאו את הטיולים שלנו בקסם מיוחד, כזה ששום אטרקציה לא מסוגלת ליצור.
וגם שמתי לב שהילדים שלי זוכרים מקומות שביקרנו בהם בעיקר כשהם נקשרים לחברים שפגשנו, לחוויות איתם או לסיפור חייהם.

המשפחה הפולנית החדשה שלנו מתגוררת בעיירת Malbork, כ-45 דקות נסיעה דרומה מגדנסק.
מצאתי אותה באתר אייר בי אנד בי.
מאלבורק היא עיירה ציורית קטנה שמפורסמת בזכות טירת הלבנים הכי גדולה בעולם – Malbork Castle. ולטירה הזאת יש קשר לישראל. או יותר נכון לממלכת ירושלים. אנחנו חולקים איתה היסטוריה משותפת.

ברברה ובוגדן, בעלי הבית, הם זוג פנסיונרים. התכתבתי עם בתם אניה, כי הם לא מדברים אנגלית.
הם שמחו והתרגשו לארח אותנו ונשמעו לי אנשים חביבים מאוד.
הלינה אצלם תעלה 34 יורו ללילה עבור ארבעתנו.
כאן הקישור לבית

מבחינתי הטיול שלנו מוכן.
כרגיל, אין לנו תכנית או מסלול. נזרום עם הדרך וניתן לה להפתיע אותנו… 🙂

נחתנו בגדנסק ואחרי עצירה קצרה לארוחה המשכנו למאלבורק.
עם רדת החשכה הגענו לביתם של ברברה ובוגדן.

"הינה האורחים מירושלים הקדושה!" אמרה ברברה בהתרגשות כשפתחה את הדלת. "אני חולמת לבקר בישראל… " היא הוסיפה כשחיבקה בחום את הילדים.
למרות שמעולם לא נפגשנו, חשנו כאילו הגענו לביקור משפחתי אצל הדודה והדוד. 🙂
"בטח, תבואו אלינו!" הזמנתי אותם מיד. "אני אקח אתכם לירושלים…"
"אחחח… שאלוהים ייתן לנו בריאות ונצליח לבוא אליכם. אמן!" עיניה של ברברה נצצו בהתרגשות.

בוגדן לקח את התרמיל שלי והעלה אותו לחדר שלנו בקומה השנייה. ברברה סימנה לנו להיכנס לסלון.
הבית היה מקושט לכבוד חג הפסחא, החג החשוב ביותר בנצרות, שמתקיים במקביל לפסח שלנו.

מתוך המטבח הציצה בביישנות ילדונת קטנה.
"זאת מארישה, הנכדה שלנו." הסבירה ברברה ואז פנתה לפעוטה – "בואי! החברות החדשות שלך הגיעו. תכבדי אותן בממתקים שסבא נתן לך."
מארישה ניגשה לשירה ומאיה והושיטה להן סוכריות על מקל.
"Dziękuję" אמרה לה שירה והביטה בי גאה בעצמה שזכרה מטיולים קודמים איך אומרים תודה בפולנית.

הבנות שיחקו יחד כל הערב עד שאימה של מארישה הגיעה לאסוף אותה מסבא וסבתא.
אניה, בתם הצעירה של ברברה ובוגדן, גרה בקצה השני של הרחוב. בביתה יש סטודיו ללימודי אנגלית, אותו היא מנהלת ביחד עם כריסטופר, בן זוגה.
כשהם מלמדים בערב, סבא וסבתא אוספים את מארישה מהגן והיא מבלה איתם עד שהוריה מסיימים לעבוד.

"כיף לראות פנים מאחורי מסך המחשב!" אניה ניגשה אלי והתחבקנו כאילו היינו חברות ותיקות. "אנחנו חייבות למצוא זמן ולהכיר יותר במשך השבוע שאתם כאן…" ואז היא פנתה למארישה בפולנית וביקשה ממנה לנעול מגפיים כדי ללכת הביתה.

"אימא, אפשר לשחק עם שירה ומאיה עוד קצת?" ביקשה מארישה ועשתה פרצוף מצחיק-עצוב.
"לא, כבר מאוחר. אבל אולי תזמיני אותן למסיבת יום ההולדת שלך…?" הציעה אניה והסתובבה אלי. "אם זה מסתדר עם התכניות שלכם, נשמח שתבואו למסיבה של מארישה ביום ראשון."
התרגשתי מהזמנתה המפתיעה – "נשמח לבוא כמובן! אנחנו מטיילים בלי תכניות, יום ראשון לגמרי פנוי לנו." 🙂

למחרת התעוררנו לבוקר קר בטירוף ובחרנו לצאת לפעילות במקום סגור – המשחקיה המדעית בגדניה.
"אימא, בא לנו פיקניק לפני המשחקיה." ביקשו הילדים בדרך.
"שתי מעלות בחוץ…" עניתי להם, "קר מדי בשביל לאכול בפארק, אבל אפשר לעצור לאכול בבית קפה." הצבעתי על המרכז המסחרי שהתקרבנו אליו.
האטתי ופניתי ימינה מהכביש המהיר.
"אימא, בואי נעשה כאן פיקניק!" הציעה שירה, "נקנה אוכל בסופר ונשב פה בשולחנות."
"רעיון מעולה!" זרמתי עם הצעתה, "זאת גם הזדמנות לקנות מתנה למארישה, למסיבה שלה מחר."

Science Centre EXPERYMENT הוא מרכז מדעי לילדים בגדיניה.
המקום לא גדול, אבל גדוש בפעילות לכל הגילאים.
תום, שירה ומאיה נהנו בטירוף.
כרטיסי כניסה עלו לנו 4 יורו לאדם.

יום הולדתה של מארישה יצא ביום ראשון לפני חג הפסחא. זה אחד המועדים החשובים בנצרות.
ברברה ובוגדן הציעו גם לנו להצטרף אליהם לטקס חגיגי בכנסיה.
"מה זה הזרים הצבעוניים שאתם מביאים לכנסיה?" שאלתי את בוגדן.
"אלה זרים המסמלים את ענפי הדקלים שאיתם תושבי ירושלים נופפו לישו בכניסתו לעיר שבוע לפני הצליבה." הוא הסביר לי.
"כל שנה אנחנו צופים בטלוויזיה בטקס הגדול של פסחא שמשודר מכנסיית הקבר בירושלים וחולמים יום אחד להגיע לשם." אמרה ברברה והוסיפה בחיוך עצוב – "אבל זה בטח כבר לא יקרה כי אנחנו זקנים מדי…"
הטקס היה מרגש. עמדתי בכניסה לכנסיה והאזנתי לתפילות ולשירה הערבה. למרות שלא הבנתי אף מילה, חשתי שאני מבינה ללבם של המתפללים. לכולנו יש מכנה משותף אחד ששום דת לא יכולה להפריד ולא דרושה שום שפה כדי להסביר אותו – כולנו שייכים למשפחה אנושית אחת.
ובכל השפות כולנו מתפללים לאותם הדברים – שלום, בריאות, אושר, פרנסה ואהבה.

אחרי הכנסיה הלכנו לביתם של אניה וכריסטופר למסיבה של מארישה.
התקבלנו באהבה על ידי כל בני המשפחה המורחבת כאילו הכרנו שנים.

בתור מזכרת הכנתי לאניה וכריסטופר סרטון קצר של המסיבה.

למחרת יצא לנו יום שמש נעים אז נשארנו לטייל במאלבורק וכמובן הלכנו לראות את הטירה המפורסמת.
טירת מאלבורק נבנתה במאה ה-13 על ידי צלבנים, אבירי המסדר הטבטוני, שנאלצו לעבור לכאן ממבצר מונפור שבגליל אחרי שממלכת ירושלים נכבשה בידי צלאח א-דין.
הטירה מלאה בהיסטוריה וסיפורים מרתקים אותם שמענו דרך המדריך הקולי המשוכלל, שידע לזהות את המיקום שלנו ונתן הסברים והכוונה.
הכרטיסים עלו 7 יורו לאדם.

יומיים נעימים נוספים ניצלנו לסיור בגדנסק וסופוט.

ובילינו במרכז מדעי לילדים ‪Centrum Hewelianum‬.
כרטיסי הכניסה עלו 4 יורו לאדם.

בטיול הזה חווינו רכבת הרים של מזג אוויר – קיץ וחורף בשבוע אחד. משתי מעלות הטמפרטורה עלתה לשמונה עשרה ונפלה למינוס חמש…
ביום האחרון שלנו במאלבורק התחיל לרדת שלג.
"אין לי רעיון לאן ללכת בקור הזה…" שיתפתי את אניה.
"בואו לסטודיו שלנו!" היא הפתיעה אותי בתשובתה, "התלמידים שלנו סקרנים מאוד לפגוש אתכם ולשמוע על ישראל. זאת גם הזדמנות טובה לילדים שלך לתרגל אנגלית."

נענינו להזמנתה בשמחה. תום ושירה הצטרפו לשיעורים, מאיה הלכה לשחק בחדרה של מארישה.
אחרי הלימודים אניה וכריסטופר ארגנו לנו מפגש חופשי עם התלמידים. היה מעניין ומרגש לשוחח איתם. הילדים שאלו על חיינו בארץ וסיפרו על עצמם.
תום התחבר במיוחד עם נער בשם דומיניק, והם נשארו לדבר הרבה אחרי שכל האחרים התפזרו לביתם.

כמה עלה לנו הטיול הזה בחופשת פסח?
להלן העלויות עבור שבוע של טיול לארבעתנו
טיסה – 248 יורו
רכב -91 יורו
לינה – 264 יורו
כלכלה ושונות – 500 יורו
סה"כ  – 1103 יורו הכל כלול
חזרנו הביתה עם עודף מ-5000 ש"ח 🙂

רוצים גם טיול כזה?
אני מסבירה במדריך שלי איך לטייל בעולם פשוט ובזול.

עדכון לכתבה:
כעבור עשרה חודשים קיבלתי הודעת ווצאפ מאניה – "אנחנו רוצים לארגן מתנה ליום הולדתו ה-70 של אבא. חשבנו שלא תהיה הפתעה טובה יותר מאשר ביקור בישראל. אבל הוריי לא מדברים אנגלית וגם חוששים מאוד לטייל לבדם. האם תוכלי לעזור לנו לשמח אותו?"
"אהיה מאושרת לארח את הורייך בארץ." עניתי לה בלי היסוס. 🙂
כל חלום, סופו להתגשם! 😉