חנוכה בסיני – טיול שותפים קסום

כמו שלפו הדב לא יכול להיות יותר מדי דבש, בשבילי לא יכולים להיות יותר מדי טיולים. 😉
אז כשהילדים שלי החליטו שלא מתחשק להם לטוס איתי בחנוכה, מבחינתי השאלה היחידה הייתה – טיול סולו או טיול שותפים?
ואז עלה לי רעיון להציע לקוראי הבלוג להצטרף אלי, ושלחתי את ההודעה הזאת למנויים במייל:

והכוכבים הסתדרו! 😉
לתדהמתי קיבלתי כמה מאות הודעות מאנשים מדהימים! להיענות כזאת אפילו לא ציפיתי…
וואו חברים!! תודה ענקית על האמון.
בהודעות שלכם אתם מחממים את ליבי, מסקרנים אותי, עוזרים לי להתפתח, גורמים לי לצחוק, להתרגש, ולפעמים גם לבכות.
וכל אלה הם אושר טהור בשבילי. אז אני מעריכה מפה עד הירח כל מייל וכל פידבק מכם. ❤

את שלושת השותפים המופלאים לטיול חנוכה בחרתי עם הלב בלי לחשוב.
ולכן אין לי הסבר למה דווקא הם.
אני מרגישה אנשים דרך המילים שהם כותבים לי. אז אפילו בטרם נפגשנו, חשתי חיבור אנרגטי בין ארבעתנו. וידעתי שנסתדר ביחד מעולה. ואכן יצאה לנו חבורה קסומה תרתי משמע!
הצטרפו אלי:
סלעית מנתניה, אמא של שני ושיר. היא בעלת עסק עצמאי בתחום התרגום, דוברת חמש שפות, מטיילת, ועובדת מכל מקום בעולם דרך הלפטופ.
רון ושרון הם בני זוג ממושב ציפורי, והורים לשלושה ילדים בוגרים – ליאור, תאיר, ודריה.
שרון היא ממנהלי חירם בקיבוץ הרדוף, מרכז שיקומי מופלא לאנשים במשבר נפשי, שמחולל ניסים למטופליו, ומוציא אותם מחושך לאור.
ורון הוא – קוסם. 🙂
הוא מטפל בביו-אנרגיה, ומשקם אנשים ממצבים שלרפואה קונבנציונלית אין פתרון. פונים אליו גם כדי לפתור מצבים אישיים סבוכים.

נתנו אמון אחד בשני, פתחנו את הלב ואת הראש, והתחלנו בהתלהבות של ילדים לכדרר רעיונות למסע המופלא של ארבעה זרים.
ואיזה פלא… בתוך כמה שעות הטיול יצא מתוך קבוצת הווצאפ שלנו כמו ג'יני מהמנורה. 🙂

היעד הנבחר – סיני.
ובתכנית: בטן-גב בקאמפ ליד נואיבה, טיול טבע לסנטה קתרינה, וצלילה בדהב.
החלטנו שניכנס עם רכב כי יש לנו קילומטראז' לעשות. רכב יהיה נוח ומשתלם יותר מאשר מוניות.

חברים של רון ושרון המליצו על הקאמפ והמלון:
Aqua Sun camp
Daniela Diving Resort

וחברים מקבוצת אוהבי סיני הנפלאה בפייסבוק הסבירו לי איך נכנסים לסיני עם רכב.
תודה גדולה על המידע! חסכתם לי זמן של שיטוט ברשת כדי להבין את הביורוקרטיה המצרית.
וגם צדקתם – התהליך באמת פשוט מאוד. 🙂

איך נכנסים לסיני עם רכב?
מעבר טאבה פתוח 24 שעות.
בצד הישראלי משלמים 105 שח לאדם.
(אפשר לשלם את האגרה מראש כאן באינטרנט).
באותו דוכן של אגרת המעבר מתרגמים רישיון רכב תמורת 22 ש"ח, ועושים ביטוח מקיף. הוא עלה לנו 635 ש"ח לשבוע.
עוברים ביקורת דרכונים, שיקוף תיקים, וממשיכים לביקורת הדרכונים והבדיקה הביטחונית בצד המצרי.
את הרכב מחנים מול בנין הרישוי המצרי, ועושים "טופס טיולים" בארבעה משרדים:
משרד המהנדס שרושם מספר שילדה,
משרד ביטוח מיצרי – 360 לירות (77 ש"ח),
משרד מכס – 175 לירות (38 ש"ח),
משרד ראשי – מקבלים רישיון נהיגה ולוחיות רישוי של מצרים.
ביציאה ממתחם מעבר הגבול משלמים אגרת מעבר מצרית:
400 לירות לאדם (85 ש"ח),
200 לירות לרכב (43 ש"ח)
במידה ותנפשו רק במלונות בטאבה, התהליך מהיר וזול יותר:
לא תצטרכו לשלם את אגרת המעבר המצרית ולהחליף לוחיות רישוי.

המעבר שלנו לקח כשעה וחצי. והפקידים בצד המצרי היו נחמדים מאוד.
אם כי כדאי להצטייד בסבלנות. הם עובדים שוויה-שוויה. וכשהם מבקשים לחכות חמש דקות, מדובר בזמן מצרים. וגילינו שדקה מצרית נמשכת חמש דקות שלנו לפחות. 😉
למשרדיהם מראה של שנות ה-50. והמחשב היחיד על שולחן המנהל הרגיש כמו אורח מהעתיד. 🙂

טיפ: תביאו מהבית מברג להחלפת לוחיות הרישוי.
תשמרו 10 לירות לחזרה לתשלום במכס (רק אם אתם עוברים עם רכב).
מעבר לכך אין תשלומים בחזרה.

ויזה
כדי להיכנס לסיני עד 14 ימים לא צריך ויזה.
לטיול בשאר מצרים יש להוציא ויזה בשגרירות בתל אביב או בקונסוליה באילת.

החלפת כסף
במתחם ביקורת הדרכונים בצד המצרי יש כספומט וצ'אנג'.
תביאו דולרים או יורו, זה ישתלם יותר מאשר להמיר שקלים.

אינטרנט סלולרי
ביציאה ממתחם הגבול, בצד שמאל, יש שוק קטן. שם תמצאו חנות תקשורת שמוכרת סים מקומי.

ביטוח נסיעות
כמובן שגם לטיול בסיני חייבים ביטוח נסיעות – המלצותיי כאן.

לאחר מעבר הגבול האנרגיה השתנתה. צללנו לתוך עולם השקט והרוגע.
הכבישים בסיני הפתיעו לטובה והיו כמעט ריקים.
בדרך לקאמפ עברנו שני מחסומים. החיילים שאלו לאן פנינו, בדקו את הדרכונים, וסימנו להמשיך. הכל ברוח טובה ובנעימים.

הקאמפ שלנו היה בתפוסה מלאה אפילו בחורף!
לא פלא, אקווה סאן הרגיש כמו גן עדן עלי אדמות.
חשנו שהזמן עצר מלכת. הרוגע והשקט היו ממכרים. נוף ים ורוח נעימה הרחיבו את הלב ואת הנפש.

דיברנו בלי סוף, צחקנו בלי סוף, ואכלנו בלי סוף פלאפל וסחלב.
אחרי יומיים ביחד חשנו כאילו הכרנו שנים.
סלעית סיפרה על מסעותיה הרבים בעולם. יצא לה לחיות תקופה בכמה מדינות באירופה ובדרום אמריקה. בהוואנה היא מצאה אהבה. אבא של הבנות שלה הוא מקובה. והוא הגיע לחיות בארץ בעקבותיה.
רון פתח לנו פינת ניסים וקסמים – הוא טיפל במטופליו מרחוק, והפידבקים הנלהבים שלהם זרמו אליו בווצאפ.
וגם לאקווה סאן יש סיפור אהבה מרגש. בעלי הקאמפ הם הישאם המצרי ובת זוגו ורד מרמת השרון.
הם הכירו כאן בסיני והתאהבו לפני 25 שנים.
ויש להם בת משותפת, יסמין, ולה אזרחות ישראלית ומצרית.
אני נפעמת מסיפורי אהבה כאלה שמנצחים כנגד כל הסיכויים! 🙂
"לאהבה אין גבולות ומדינות. כשאוהבים מתגברים על מרחק, פוליטיקה ובירוקרטיה." אמר לי הישאם בחיוך.

מאקווה סאן המשכנו לדהב.
בדרך עצרנו בנואיבה לתדלוק. בכניסה לעיר יש תחנת דלק חדשה עם אוקטן 95. זה המיקום שלה.
בסיני משתמשים באוקטן 92. רק תחנות אחדות מציעות 95.
הדלק כאן זול בטירוף – פחות משני שקלים לליטר. מיכל מלא עלה לנו 56 ש"ח.

נואיבה הרגישה שוממת למדי בחורף.
אבל מצאנו בית קפה, הנסיך הקטן, עם גלידות בטעמים מפתיעים… ובאחריות מפתיעה –
פואד, הבעלים, התחייב לזרוק את עצמו לכרישים אם הגלידה שלו לא תהיה לטעמנו.
איש אמיץ ומוכשר… ואת מבחן הטעימות שלנו הוא שרד. 😉

Daniela Diving Resort, בית המלון בדהב, יצא במיקום מושלם על חוף הים.

ומזג האוויר היה מספיק חם כדי להיכנס למים.
מול החוף צפינו בשונית אלמוגים מרהיבה עם דגים צבעוניים.

בערב יצאנו לטייל בדהב.
ברחבי העיר מצאנו מסעדה הודית מדהימה – Namaste, שהצליחה להפתיע בטעמיה אפילו את בוגרי הודו מביננו.

מדהב המשכנו למנזר סנטה קתרינה.
גם הכביש ההררי לשם היה משופץ ונוח.
בדרך חזרה עוכבנו שעה במחסום היציאה. חייל שעצר אותנו הסביר שתנועת תיירים בכביש מסנטה קתרינה לנואיבה אסורה בין 14:00-16:00.
למה? הוא לא הצליח להסביר. ראינו שרכבים מקומיים המשיכו לנסוע כרגיל.
יחד איתנו הם עיכבו גם תיירת צעירה מצ'כיה, שניסתה לתפוס טרמפים. אז בסיום "העוצר" אספנו אותה איתנו.
הבחורה המקסימה נראתה לנו נסערת, אז התעניינו לשלומה. והיא מיד התחילה לשפוך את כל קורות חייה:
"לפני חצי שנה עזבתי את העבודה, את הארוס שלי, ויצאתי לטייל בעולם לבד.  משהו לא עבד בחיים שלי, חשתי שהיה לי הכל ולא היה כלום… אני בחיפוש עצמי עכשיו…" יאנה דיברה בלהט.
הרגשנו שהיא רוצה לשתף, והקשבנו בסבלנות לים סיפוריה.
פתאום היא השתתקה וסרקה אותנו במבטה.
היא נראתה מזועזעת ונשמעה דרמטית –
"אני משוגעת! זה הזוי! אני נוסעת עם ארבעה זרים באמצע המדבר במצרים!" היא אמרה בקול חנוק.
בלי שום תאום פרצנו ארבעתנו בצחוק מפתיע. לתגובה כזאת מאיתנו היא לא ציפתה.
מה מצחיק? היא שאלה במבטה.
"מקווה שיעודד אותך לדעת, שכרגע כולנו נוסעים באמצע המדבר במצרים עם ארבעה זרים. אבל לי זה מרגיש נפלא!" עניתי לה בחיוך. 🙂

עד סוף הנסיעה יאנה נרגעה והתעודדה. הורדנו אותה בנואיבה, וחזרנו לעוד יומיים נפלאים של שלווה באקווה סאן.

בנר ראשון יצאנו לטיול הזה בתור ארבעה זרים, ואת הנר האחרון כבר הדלקנו בתור משפחה. 🙂

סלעית, שרון ורון היקרים,
תודה רבה על הטיול המושלם.
אוהבת אתכם. ❤

רוצים גם טיול כזה?
כאן המדריך שלי איך לטייל בעולם פשוט ובזול