פורטוגל עם ילדים – אימפריית החן וארץ התגליות הנצחית

בכל טיול אני מתאהבת בארץ שבה שאנחנו מטיילים ומתמסרת לקסמיה. תמיד מרגיש לי שהטיול הזה הוא הכי טוב והכי מעניין שהיה לנו… עד הטיול הבא כמובן. 😉
אבל פורטוגל הצליחה לרגש אותי במיוחד. הפעם התאהבתי וניראה לי שזה לתמיד! 🙂

אמנם אימפריה היא כבר לא, אבל בזכותם של יורדי הים המפורסמים: מגלאן, אנריקה הספן, ואסקו דה גמה, פורטוגל תמיד תיזכר כארץ התגליות.
כיום התהילה האמיתית של פורטוגל היא היופי שלה: ארמונות מרהיבים, פארקים יפהפיים, שמורות הטבע, חופי ים קסומים עם מי טורקיז וסלעים שחורים…

הבחירה בליסבון כיעד לחופשת הפסח הייתה מעולה! בזמן שברוב המדינות באירופה עדיין קר, כאן זורחת השמש ומזג האוויר נעים כל השנה.
למרות שהטיסות לכאן יקרות אש, הצלחנו להגיע לליסבון בזול באמצעות קונקשן עצמאי דרך מילנו.
(הטיסה עלתה 71 יורו לכיוון – כאן כתבת ההכנה לטיול עם כל הפרטים)

מרחבים ירוקים, שמש מלטפת, סביבה בטוחה עם אוויר נקי וצח, אוכל אורגני ובריא… וואו! זה נשמע לי כמו חלום או גן עדן עלי אדמות. 🙂
לחצתי על מקש ההזמנה עוד לפני שסיימתי לקרוא על החווה… לא היה לי צל של ספק שזה בדיוק המקום שאני רוצה להיות בו!
באותם רגעים הדאגה היחידה שלי הייתה לא לפספס את החדר, ראיתי שהמקום מבוקש מאוד וכמעט לא נשארו תאריכים פנויים.
(כאן הקישור לבית באתר airbnb)

כשקיבלתי את אישור ההזמנה רצתי צוהלת כמו ילדה קטנה לספר לתום, שירה ומאיה על החווה המגניבה שמצאתי לנו בפורטוגל, בשמורת הטבע הציורית Sintra. 😉

הגענו מורעבים אחרי הטיסה. בכניסה לחווה מצאנו שוק אוכל קטן מתוצרי המשק. קנינו כמה ממרחים, ירקות ולחם, וטרפנו אותם בהנאה. עשינו פיקניק על הדשא עוד לפני שהתמקמנו בחדר. 🙂

החווה תססה בפעילויות: קבוצות אנשים עבדו בגינה, בחצר, או התקבצו לשמוע הרצאה תחת הסככה. המקום הרגיש כמו קן נמלים.

"היי! אז אתם המשפחה המטיילת?" ניגשה אלינו אישה צעירה וחייכנית, "אני אמנדין. בואו, אראה לכם את החדר שלכם…"
ואז היא הוסיפה כאילו ניחשה את מחשבותיי – "כל יום ראשון זה ככה, יש לנו שוק וסדנאות. עוד שעתיים-שלוש כולם יעזבו, אז יהיה לי זמן לשבת איתכם ולספר על המקום… תרצו להצטרף לארוחת הערב שלנו?" 🙂

Ecoaldeia de Janas היא חווה אקולוגית, מיזם שהתחילו לפני חמש שנים אמנדין וידידה אפונסו.
החזון שלהם היה לבנות מעין קיבוץ: לצרף עוד כמה חברים ולהפעיל משק חקלאי משותף שייצר לעצמו מזון אורגני, ואף ישמש מגדלור של אורח חיים בריא לישובים הסובבים.

החלום הפך למציאות – כעת הם שישה חברים. מכל הסביבה מגיעים רבבות אנשים ללמוד מהם, ותושבי כפר Janas הסמוך החליטו להירתם לפרויקט ולהפוך לכפר האקולוגי הראשון בפורטוגל בליווי חברי הקומונה.
יש כבר אפילו דור ההמשך – אליס וסבסטיאן הפעוטים זוכים פה לילדות קסומה בטבע.
הם הילדים של אפונסו וסילביה, שהגיעה לחווה כמתנדבת מספרד והתאהבה. 🙂

בסינטרה אי אפשר שלא להתאהב… 😉
Quinta da Regaleira ללא ספק המקום הרומנטי ביותר בשמורה!
גנים מפוארים עם פינות חמד נסתרות, מערות, צריחים, תצפיות, פסלים ומבנים מרהיבים.
כדי שלילדים יהיה כיף לבלות בפארק המצאנו משחקים. למשל, כל אחד קיבל מפה והוביל אותנו למקום שבחר. אחרי זה הילדים הפיקו הצגה על אחת הטרסות, ואז תום המציא תחרויות.

את ההפעלה האחרונה סידרו לנו מארק ומריה, זוג סטודנטים חביבים שהפריחו בועות סבון. 🙂

הילדים מאוד אוהבים משחקיות מדעיות. בכל מדינה הן שונות ומרתקות!
בסינטרה מצאנו את Centro Ciencia Viva De Sintra

בערב ביקשנו להצטרף לתורנות המטבח בחווה ולבשל ביחד עם בוּגה ודויד, המתנדבים שהגיעו לכאן לחודש.
בוּגה מנורווגיה, ודויד מצפון פורטוגל.
שניהם הגיעו לכאן כדי לתמוך ברעיון החיים הבריאים. דויד לומד את הנושא לראשונה, ובוּגה כבר ותיקה בתחום. יחד עם בעלה הם מנהלים משק ביתי ומייצרים את רוב המזון להם ולארבעת ילדיהם עצמאית.

עד שהתבשילים התבשלו ברברה (חברת הקומונה הצעירה ביותר) שיחקה עם הילדות.
במשך היום היא כמעט לא נמצאת בחווה. ביחד עם סילביה הן מקימות פאב בכפר Janas הסמוך.
הפאב ישווק את הבירה והסיידר האורגניים שמיוצרים במשק, ויציע חטיפים בריאים.

רוב המאכלים בחווה הם צמחוניים, אך תמיד יש מנה אחת בשרית.
"תגידו, איך זה שאתם אוכלים בשר?" שאלתי כשהתיישבנו מסביב לשולחן, "הרי זה גם לא הכי בריא וגם יש כאן משהו אכזרי כלפי בעלי החיים…"
"אני מסכימה איתך כשמדובר בבשר תעשייתי." ענתה לי בוּגה. "הרבה שנים גם אנחנו היינו צמחוניים. חזרנו לאכול בשר רק כשהקמנו את המשק שלנו. תראי, חיות הן חלק ממחזור החיים הטבעי: הן נהנות מחופש בשדות שלנו ומדשנות אותם. כך יוצא יבול של ירקות ופירות טעימים. כדי לנהל משק בריא חייבים לשמור על טובת העדר גם מספרית, וגם לפעמים יש בעל חיים אגרסיבי שעלול לפצוע אחרים או פצוע שלא ניתן לטפל בו…
זו הדרך היחידה שבה בשר מגיע לשולחן שלנו. ואז הוא גם בריא וגם טבעי."

כשהתכתבתי עם אמנדין לפני הטיול היא הציעה להביא איתנו זרעים מישראל כדי לשתול אותם בחווה.
נדלקנו על הרעיון כמובן והבאנו כמה שקיות: פלפל חריף, גמבה, כוסברה, צנונית ופרחים.
כל יום הילדים שאלו מתי סוף סוף נשתול את הזרעים שלנו?
והינה הגיע היום הנכסף – בוּגה פינתה זמן מהמשימות שלה כדי לשחק "גינה לי" עם הילדים. 🙂
היא הביאה תבניות קלקר – "זו התינוקייה שלנו. אם נשתול ישר לתוך האדמה, רוב הזרעים לא ישרדו. צריך למלא את התבניות באדמה רכה עם דשן, ואז לשתול זרע אחד בכל תא…"

כדי להתנסות בעבודות גינון ביקשנו מבוּגה לתת לנו משימה. היא הציעה שננכש עשבים בגינת התבלינים.
תחילה זה נשמע לנו פשוט וכיף, אבל די מהר הותשנו. 😉
אין ספק שעכשיו נעריך את המזון שלנו כפליים!

למחרת יצאנו לעשות טראק בטבע. בהמלצתה של אמנדין נסענו ל-  Pedra Amarela Campo Base.
זהו פארק הרפתקאות הממוקם על המדרון הדרומי של רכס הרי סינטרה. בנוסף למסלולי הליכה יש שם פעילויות אתגריות ואתר קמפינג.
משם אמנדין המליצה להמשיך למקדש Santuário da Peninha, אבל הילדים התעייפו וחזרנו לחווה.

Praia da Adraga beach הוא אחד החופים המרהיבים בפורטוגל!
אם אתם אוהבים דגים ופירות ים, המסעדה הצמודה לחוף היא בשבילכם.

בסינטרה יש אינסוף פעילויות ואטרקציות, היינו יכולים לטייל שם חודשים, אבל הגיע היום לעזוב…
החלטנו לעשות סיבוב פרידה ב-‪Sintra Tram‬.
חצינו את השמורה מהישוב Colares השוכן לא רחוק מהחווה, עד לעיירה Sintra, טיילנו שם, ובערב פנינו לליסבון.

כריסטינה, המארחת שלנו, חיכתה לנו בכניסה לדירה עם חיוך ענק והתרגשות גדולה. היינו "הספתח" שלה, הדיירים הראשונים בבית שקנתה, עיצבה ושיפצה כדי להשכיר לתיירים.
התאהבנו ברגע אחד גם בדירה המוארת וגם בכריסטינה המקסימה. 🙂
"תני לי את הנייד שלך" היא ביקשה, "אסמן לך מקום עם הממתק הכי טעים בפורטוגל, זה רק כמה דקות הליכה מכאן… שמעת על פסטייס דה בלם?"
באותו הרגע זה לא צלצל לי מוכר וגם היינו עייפים מאוד אחרי היום הארוך.
"תודה!" עניתי לה, "נקפוץ לשם מחר…"

(כאן הקישור לדירה באתר airbnb)

בבוקר הילדים התעוררו מוקדם מהרגיל. הרעיון לטעום את הממתק הכי טעים בפורטוגל הצית את דמיונם וגירה את חיכם. 🙂
"אימא, בואי נאכל ארוחת בוקר של ממתקים היום…" הם ביקשו.
יצאנו אל החנות שכריסטינה סימנה על המפה ובתוך חמש דקות מצאנו את עצמנו במרכז שכונת Belem המפורסמת והיפה.
המיקום של הדירה שלנו היה מושלם!
כשכמעט הגענו ליעד, פגשנו אישה צעירה עם סינר צהוב, שהציעה לטעום עוגות בחינם. לרגע חשבנו שזה הממתק שלנו והילדים התנפלו על הצלחת.
ואז תום שאל אותה באנגלית "?Is this pasteis de belem"
"…Oh, no… It is there" היא הצביעה על חנות בהמשך הרחוב.

כשהגענו לדלפק של פסטייס דה בלם שירה צעקה בהתרגשות – "אימא, אני מכירה את הממתק הזה!" זוכרת? אכלנו אותו ביריד התיירות בברלין!"
"נכון יפה שלי! לא קישרתי…" 🙂

קנינו שתי אריזות והלכנו לאכול בפארק הסמוך.
הדעות על הטעם היו חלוקות: תום מאוד אהב וביקש עוד, וגם שירה ביקשה תוספת, אבל בשביל היונים…
ותסלח לה האומה הפורטוגזית על יחסה למאפה הלאומי… 😉

לפני חודשיים, בטיול לברלין, השתתפנו בסיור פרטי בעברית. אייל, המדריך שלנו, הצליח לרתק את הילדים והם מדברים עליו עד היום!
תום אפילו מחקה אותו לפעמים. 😉
גם עכשיו בליסבון תום התחיל לדבר כמו אייל. 🙂
ואז עלה לי רעיון…
"בוא תהיה המדריך שלנו כאן בבלם. אני אתן לך חומר לקרוא. תלמד ותערוך לנו סיור פרטי, כמו אייל. מה אתה אומר?"
תום נדלק מיד.
פתחתי את הלפטופ שלי "תכיר את אריק – ישראלי בפורטוגל. בחור שגר עכשיו בליסבון ומציע סיורים מודרכים. את הסיור בשכונת בלם הוא נותן בחינם. כלומר, הוא כתב את כל המסלול והסביר על האתרים – אתה תקרא את זה בערב ומחר תדריך אותנו."
תום התייחס לפרויקט ברצינות. ישב, קרא ולמד אל תוך הלילה.
ובבוקר זכינו לסיור מעניין ומרגש.

אריק היקר,
תודה ענקית על הבלוג המהמם שלך ועל הסיור המרתק, הגדוש במידע.
מאוד שמחנו ללמוד גם את הסיפור האישי שלך, תום שילב אותו בהסברים שלו.
בסוף היום הרגשנו כאילו אנחנו מכירים אותך. 🙂

במהלך הסיור של תום, שירה ראתה את האוטובוס האמפיבי – HIPPOtrip.
"אימאאאאא בואי נעשה טיול עם האוטובוס הזה…." היא ביקשה בקול מתחנן.

אמנם אני פחות מתחברת לרעיון של אוטובוס תיירים, אבל זרמתי.
היה נחמד וניראה לי שעכשיו כולנו מיצינו את הז'אנר. 😉

את הערב האחרון בילינו בנמל הישן של ליסבון, קיווינו שהיום הזה לא ייגמר לעולם… 🙂
התאהבתי לנצח בפורטוגל היפה, הרכה, הישנה-חדשה, ואני כבר מתכננת את הטיול הבא לכאן! 😉