טיול מאולתר לבולגריה – איך מארגנים טיול תוך כדי תנועה

לפני חודש וחצי קניתי את כרטיסי הטיסה לסופיה (תמורת €19 לכרטיס) והייתי בטוחה שיש לי מספיק זמן לארגן את הטיול  לבולגריה. אבל התבדיתי…
מצאתי את עצמי שלושה ימים לפני הטיול, בלי תוכנית, ובלי שום דבר סגור (למעט הכרטיסים…).
למה? כי בהתחלה היה פסח, אחר כך עצמאות, מיליון דברים לעשות בעבודה, פלוס העובדה שהתינוקת שלי מאיה, חטפה וירוס מעיים והייתי מושבתת איתה על הידיים, כמעט שבועיים… למען האמת, שבוע לפני מועד הטיסה, עוד נדמה היה לי שאצטרך לבטל, בגלל מצבה של מאיה.
אבל  במוצ"ש, שלושה ימים לפני הטיסה, המצב התבהר – מאיה כבר בריאה, אם כי חלשה מאד. היא תחזור לגן, אבל לטיול לא תוכל להצטרף.

לאן מכאן?
כדרכי, אני פשוט עושה את הצעד הראשון ואז הצעד הבא כבר נגלה לפני מעצמו.
הפעולות הראשונות היו –  להזמין לינה ליומיים או שלושה, לשכור רכב (את הביטוח כבר עשיתי אחרי קניית הכרטיסים), ולתכנן את המסלול בגדול.
כשנגיע לסופיה אתכנן את המשך הטיול.

תוך שעתיים הטיול שלי עם שירה לבולגריה החל לקרום עור וגידים:
דרך האתר airbnb.com סגרתי לינה לשני לילות אצל משפחה מקומית בסופיה, מתוך אמונה כי אפגוש אנשים מרתקים שישמחו לעזור ולכוון אותי.

בני המשפחות המקומיות שאצלן התארחתי בעבר, התגלו תמיד כאנשים סקרנים ממש כמוני. זכיתי להכיר חברים שהפכו גם למדריכים הפרטיים שלי ולעתים גם טיילו יחד איתנו.

עיינתי בספר אלקטרוני אודות בולגריה ובחרתי לנו מסלול שאותו אחדד תוך כדי הטיול.

שכרתי רכב באתר החביב עלי ובכך השלמתי את הצעד הראשון שיאפשר לי לטוס בראש שקט. אתארגן על המשך הטיול תוך כדי תנועה.

אני כותבת את הפוסט הזה מסופיה. הגענו לפה אתמול. היום רציתי לטייל בהרי ויטושה שליד העיר, אך מזג האוויר הגשום לא איפשר זאת.
אבל… החברים החדשים שלנו, הזוג איבו וגרי, שמארחים אותנו כאן, כבר הפכו את הטיול לקסם!
בילינו אתמול יחד חצי יום, שמענו סיפורים מרתקים, בישלנו יחד ארוחה בולגרית מסורתית ואחרי ששירה פרשה לישון ישבנו עד אמצע הלילה על בירה בולגרית מעולה בסלון ולא הפסקנו לצחוק 😉

היום גרי הציעה להתלוות אלינו לסיור בעיר הולדתה – פלובדיב (שעה ורבע דרומה מסופיה). אמנם הסיור הזה בכלל לא היה בתכנון שלי, אבל הצעות כאלה משמחות אותי תמיד… גרי סיפרה שבפלובדיב זורחת השמש היום, והיא היתה נרגשת לקראת הטיול המשותף.
עוד שעה יוצאים לדרך!

ירדנו למטה ו…אופס… בוקר טוב בולגריה… הרכב מסונדל… !
במרכז סופיה הסדרי החניה לא לגמרי ברורים. חניתי ליד הבניין, לא ראיתי שום תמרור המרמז על כך שהחניה אסורה. לשמחתנו הפקחים הגיעו במהרה לשחרר את הרכב. שילמתי 15 יורו קנס ויצאנו לדרך.
באנו לכאן כדי ליהנות בכך מיד שכחתי מהאירוע. גם זו חוויה 😉

פלובדיב היא אחת הערים העתיקות באירופה והעיר השניה בגודלה בבולגריה. זכינו לסיור פרטי מגרי ומריה חברתה, אשר הצטרפה אלינו היום.
מה יכול להיות טוב יותר מטיול עם שתי מדריכות פרטיות שמכירות כל פינה בעיר!

ושוב – בוקר טוב בולגריה….! מה קורה כאן? איפה האוטו שלי? אתמול הפקחים הסבירו לי את הסדרי החניה במקום. חניתי בחניון מסודר וגם שילמתי מראש.
אבל כבר אמרנו שהכל זה רק הרפתקה! החדשות הטובות הן – שיותר לא צריך לשלם חניה ושאת הטיול הזה אני לא אשכח לעולם 😉
העובדות בשטח הן  – שהיום גררו לי את האוטו אחרי שאתמול סינדלו לי אותו.
למה?? הסתבר שלמרות ששילמתי עבור החניה, לא שמתי לב שדווקא שלושת המקומות השמאליים ביותר הם למנויים בלבד.
פקחי חניה יקרים, אתם ללא ספק נכס לעיריית סופיה! הפקחים הישראלים שלנו הם פשוט חנונים לעומתכם 😉
ביררתי באיזה מגרש האוטו שלנו נמצא והחלטתי להשאיר אותו שם עד הערב, הרי גם ככה היום אנחנו מטיילות ברגל במרכז סופיה. למה להסתבך שוב עם החניה?!
אנחנו יוצאות לטייל!

גרי התלוותה אלינו לשיטוט בסופיה. אהבתה העזה לעיר הדביקה גם אותי. אני מודה שהתאהבתי. כפי שאתם רואים היום הזה שהתחיל בגרירת הרכב שלנו, המשיך לכיוון מרענן ומרגש…

אחרי הסיור בסופיה האוטו חזר אלינו ויצאנו לתחנה הבאה שלנו בטיול – וראצה.

הגענו לאיזור וראצה והתאכסנו במלון קטן בהרי הבלקן – Ledenika Lodge אשר שוכן בצמוד למערת הנטיפים הגדולה בבולגריה Ledenika Cave. זו מערה ענקית ומרשימה מאוד! אחד המעברים בה צר במיוחד והוא נקרא "מעבר החוטאים". האגדה מספרת כי רק אנשים בעלי לב נקי מסוגלים לעבור בו. בטח תשמחו לדעת שאנחנו עברנו! 😉
אחרי הסיור במערה, הלכנו לטייל ביער וזכינו לפגוש את תושביו מקרוב – צמחים עבותים, פטריות קסומות, שלל חרקים, פרפרים צבעוניים וציפורים מרהיבות. שירה ואני שיחקנו כל הדרך. משחק הזיכרון  למשל, עזר לנו לזכור את הדרך חזרה. המשחק "ספרי לי מה את רואה" אפשר לי לצלול לעולם הדמיון של שירה… וריגש אותי במיוחד… התגאיתי בילדה שלי שטיפסה כמעט עד ראש ההר!

ירדנו מהרי הבלקן מזרחה לכיוון פלבן. הנוף השתנה. לאורך הדרך מרחבים אינסופיים ופרגים אדומים …

הגענו לכפר קמנץ שבאיזור פלבן. אנחנו מתארחות כאן למשך יומיים בחווה של נטאשה וטושה…
זכינו לזוג הורים בולגרים, דואגים ואוהבים. סבא טושה לקח את שירה לדייג, והם חזרו כעבור שעה עם דגים שמנמנים לארוחת הצהריים שלנו. הקינוח היה תותים שקטפו יחד בגינה, סבתא נטאשה ושירה. אחרי הארוחה שירה יצאה לערוך הכרות עם חיות הבית – הפרות והכבשים,
ובערב אפילו חגגנו ל"ג בעומר ביחד!

בבוקר נפרדנו מטושה ונטאשה והמשכנו לתחנה הבאה שלנו בטיול – העיר רוסה. בדרך ביקרנו במפל מרהיב Krushunski Vodopadi. המקום לא הופיע באתר Tripadvisor.com ולא הייתי מגיעה אליו לולא הכוונתו של טושה. המפל נמצא בשמורת הטבע ובקרבתו כמה מסלולי הליכה בתוך נופים עוצרי נשימה…
שוב הצדעתי לשירה על הרוח הספורטיבית שלה. הקטנטונת לא ויתרה וטיפסה איתי עד ראש המפל!

הגענו לרוסה, העיר על נהר הדנובה. המלון שלנו – Luliaka בנוי על שפת הנהר ומצויד בנוף מרהיב מהמרפסת… ישר לעבר רומניה 😉
כן, הגבול בין שתי המדינות עובר ממש מאה צעדים מאיתנו.
שוטטנו כל היום בעיר. רוסה היא ללא ספק אחת הערים היותר אלגנטיות בבולגריה. והאווירה כאן נפלאה!

היום תכננתי לבקר בפארק הטבע Rusenski Lom Natural Park (כשעה דרומה מרוסה). אבל קמנו בבוקר בתחושה שלא מיצינו את העיר. אתמול שוטטנו כאן עד הלילה ונהננו מכל רגע. חזרנו למלון עם טעם של עוד…
שירה הייתה הראשונה לבטא את מה ששתינו חשנו: "אמא, לא בא לי היום מקום חדש, אני רוצה איפה שהיינו אתמול…". כמה טוב שהתוכניות שלנו גמישות!
חזרנו לעוד יום כיף ברוסה. הצעתי לשירה לבחור פעילות להיום. היא ביקשה לקנות לה צבעי מים, בלוק ציור וללכת לפארק.
בטיולים הזמן עובר למימד אחר. כל יום אנחנו חוות כמות חוויות אדירה. אין שגרה. הכל חדש ומעניין. אחרי שבוע בטיול התחושה היא כאילו עבר לפחות חודש. הבנתי שהילדה שלי זקוקה "לשפוך" את החוויות שצברה אל הנייר. דרך נפלאה לפנות מקום לחוויות חדשות. בפארק שירה פגשה חברות מקומיות מליאנה ויוהנה אשר הצטרפו בשמחה לסדנת הציור שלה.

רק אתמול נדמה היה שהתעייפנו קצת וגם מיצינו את הטיול… אך הבוקר הקסם והאנרגיה חזרו עם הגעתנו לבית הכחול בגינה הירוקה של מייק וג'רי בכפר סרברנה (כ-12 ק"מ מסיליסטרה).
זכינו להכיר זוג מופלא עם סיפור חיים מרתק: מייק וג'רי הגיעו לבולגריה לפני עשור מאנגליה כתיירים והתאהבו בחיי כפר שקטים ושלווים כאן. אחרי שחזרו הביתה החליטו לחיות את החלום שלהם ובגדול. מכרו את ביתם, עזבו את עבודתם המסודרת (ג'רי ניהלה סניף בנק ומייק היה עובד סוציאלי וגם מלחין) וקנו את הבית הזה בסרברנה…
מאז הם התמסרו לתחביבים שלהם והצליחו להפוך אותם לעסק מצליח.
בצמוד לכפר שוכנת שמורת הטבע Srebarna Nature Reserve אשר מהווה מוקד משיכה לחובבי צפרות בבולגריה וגם בעולם. מסתבר שממש כאן אפשר לצפות בכמחצית מסוגי הציפורים שקיימות בבולגריה כולה! מייק, שהוא חובב צפרות מושבע, מיד זיהה הזדמנות והקים בביתם בית הארחה לתיירי הצפרות… כן, מסתבר שיש לא מעט כאלה. ג'רי עוזרת למייק בעסק וגם פיתחה אחד משלה. היא מלמדת אנגלית בכל העולם  דרך האינטרנט… הבוקר היה לה שיעור בסין, בצהריים ברוסיה ומחר היא מלמדת יוונים ותורכים 😉
בחורף הציפורים מהשמורה נודדות לארצות חמות. יחד איתן גם מייק וג'רי… כל שנה מנובמבר עד מרץ הם נועלים את ביתם ויוצאים לטייל בעולם.
ג'רי סיפרה שהלילה יצטרפו אלינו עוד זוג תיירים לחדר השני בבית ההארחה.
הבנתי ממנה שהם חובבי צפרות אמיתיים בניגוד אלינו. הרי אנחנו הגענו לכאן לגמרי במקרה במסגרת הטיול הספונטני שלנו 😉
בדמיוני עלה זוג חנונים ממושקפים… ואז לחצר נכנס מייק מלווה באישה צעירה וילדונת קטנה שנראתה לגמרי בגילה של שירה…
"בנות תכירו את מריאן ורבקה…. "
איזה כיף! זכינו בזוג חברות – הנפשות התאומות… אמא ובת (מאנגליה) שמטיילות לבדן גם הן… וכן, כמובן גם להן סיפור מרתק…

אחרי ארוחת הערב המשובחת של מייק (שמעתה הוא גם שף הבית שלנו כאן) השכבנו את שירה ורבקה לישון ביחד. בטיולים החיים עוברים למימד אחר. חברויות נוצרות ברגע ובתוך שעות ספורות ההרגשה היא כאילו הכרנו שנים. כך חשו גם הבנות שלנו.
מריאן ואני הצטיידנו ביין טוב והמשכנו את השיחה שלנו בגינה לאור הירח…
מריאן, ילידת סקוטלנד. להוריה היה בית הארחה קטן. בילדותה פגשה תיירים מדי יום. היא נפעמה מהסיפורים שלהם והייתה מאוד סקרנית לבקר בארצות אחרות, אך משפחתה לא יכלה להרשות לעצמה את התענוג… בגיל 19 מריאן מכרה את מעיל הפרווה שלה תמורת 40 פאונד וקנתה כרטיס אוטובוס ליוון תמורת 16 פאונד. היא עזבה את ביתה לטובת מסע מרתק בעולם כשבכיסה רק 24 פאונד הנותרים…
מאז הספיקה לבקר בכל ששת היבשות. התחילה מעבודות מזדמנות בדרך כדי לממן את עצמה. אחרי כמה שנים חזרה הביתה כדי ללמוד הוראה והשלימה תואר שני. מאז היא מטיילת תוך כדי עבודתה כמורה. בעיקר בבתי ספר וגנים של שגרירויות במדינות השונות שמחפשות מורים דוברי אנגלית לילדי הדיפלומטים.
בשנתיים אחרונות היא מלמדת בסופיה (יחד עם בן זוגה) והחל משנת הלימודים הקרובה הם עוזבים לנמיביה שבאפריקה…

בבוקר הצטרפנו למייק ומריאן לסיור של צפיה בציפורים בשמורת הטבע. אהבתם לצפרות הצליחה לסקרן אותי. צפינו בהמון סוגי ציפורים: בריקודי החיזור שלהן, בציד הדגים, בציפורים בקנים וגם בציפורים שעפו מעלינו…
בדרך פגשנו את וסקו, רועה הצאן מהכפר. איש מאוד חביב ומצחיק. הוא שוחח איתנו ארוכות וגם ביקש להצטלם ביחד. אמר שהוא לא יכול להרשות לעצמו לטייל, אך דרך התיירים של מייק הוא רואה את העולם… מריאן חייכה אליו בהבנה…

והינה כבר חצינו את בולגריה… אנחנו בורנה! התאכסנו במלון מפנק של 4 כוכבים – Helios Spa Hotel בעלות מצחיקה של 30 יורו ללילה עבור חצי פנסיון לזוג.
רצף ההפתעות שלנו ממשיך גם כאן – מסתבר שהחברים האוסטרליים שלי, ארין וג'וש בנדר, שמטיילים בעולם כבר שלוש שנים עם שני הזאטוטים שלהם מיה וקיוס, הגיעו לכאן יחד איתנו לגמרי במקרה! דרכנו הצטלבו בבולגריה אחרי שפספסנו אחד את השני לפני שנה בעת ביקורם בישראל. אז אני טיילתי ברומניה…
בילינו יחד בפארק מים מגניב – Aqua Paradise Nessebar. ארין סחבה אותי למגלשות שבחיים לא העזתי לעלות! רמת האדרינלין בגופי בשיאה אחרי המהירות שטסתי בסיבובים לפני שעפתי לבריכה בלי אוויר… 😉
"כאן זה בכלל לא נורא. אם היית איתנו בדובאי… שם מפחיד באמת… יאללה זואי!", אמרה ארין עם חיוך שובב כדי לאתגר אותי כשניסיתי להבריז לה.
"ארין, איזה מזל שלדובאי לא מכניסים עם דרכון ישראלי ואין סיכוי שנפגש בפארק מים שם!" 😉
כדי להרגיע את הדופק למחרת בילינו בים השחור ובערב הלכנו לצפות במופע בדולפינריום.

עוד מעט נתחיל את הדרך חזרה לסופיה ונעצור בעיר הבירה הראשונה של בולגריה – וליקו טרנובו.
זה המסלול שלנו כפי שנבנה תוך כדי התנועה:

הביקור בוליקו טרנובו, בירתה הראשונה של בולגריה, היה סיום נפלא לטיול שלנו. זו אחת הערים העתיקות במדינה וההיסוריה שלה לקחה אותנו מאות שנים אחורה אל האימפריה הבולגרית השנייה…

חזרנו לסופיה, מחר הטיסה שלנו הביתה… היה טיול מרתק ומגוון… ללא ספק נתגעגע לבולגריה ובטח נחזור שוב!
מריאן ורבקה, שפגשנו מקודם, הזמינו אתנו להתארח בביתן את הלילה שלפני הטיסה.
לחיי הטיולים הספונטניים!
תודה ענקית לכל החברים החדשים. אתם הפכתם את המסע הבולגרי עבורנו לבלתי נשכח….

אגב, אתם יודעים מה מסמלות הבובות שבתמונה הראשית של הכתבה עבור הבולגרים?
רמז: קוראים להן מרטניצה – Martenitsa

אטרקציות בבולגריה
בתי מלון בבולגריה
השכרת רכב בבולגריה
טיסות לבולגריה