סקי באיטליה – החופשה הקסומה באלפים

מה הייתם עושים אילו התברר לכם שבוע לפני חופשת הסקי שלכם שהאתר לא נפתח כמתוכנן?
"יש תקלה במערכת הרכבלים וגם הטמפרטורה הגבוהה המיסה את השלג על המסלולים… הם מאמינים שהאתר יפתח לגלישה ב-23/12…" כתבה לי לואיזה, המארחת שלנו דרך אייר בי אנד בי. היא סיימה את המשפט האחרון בסמיילי עצוב.
לא נורא, עניתי לה, נסתדר! 🙂
(את פירוט העלויות של החופשה לרבות טיסות, לינה, רכב וגלישה תמצאו כאן)

כשיצאנו מהבית, חופשת הגלישה שלנו הייתה בסימן שאלה לא רק בגלל השלג והרכבלים…
תום חשש לעשות סקי. בעונה הקודמת בפולין הוא ניסה שעתיים וויתר. אז לא הכרחתי אותו להמשיך כדי לא לנעול את לבו. קיוויתי שהפעם הוא ינסה שוב.
מאיה הקטנטונת, בת ה-3.5, טרם למדה לגלוש, ושירה, הגולשת הנלהבת שלנו, השתוקקה לעלות למסלולים האתגריים.
לא היה לי מושג איך אתמרן עם שלושתם.

אבל למרות הכל הגענו לנתב"ג מתרגשים עד השמיים!
לחופשה הזאת מצטרפים אלינו חברים טובים – נורית, ירדן והילדים. אז כן סקי או לא סקי… כבר באמת פחות משנה לנו. יהיה שמח בכל מקרה! 🙂
וגם הפעם אנחנו מצוידים באיטלקית קלה. חודשיים לפני הטיול התחלנו ללמוד את השפה עצמאית דרך האינטרנט. היינו סקרנים לדבר "על האמת". 😉

בחצות נחתנו במילאנו, והעברנו את הלילה הראשון במלון Moxy מול טרמינל 2.
בבוקר קיבלנו את הרכב השכור ונסענו לאתר Foppolo שנמצא באלפים האיטלקיים במחוז ברגמו.

מעט לפני העיר Bergamo פנינו מהכביש המהיר צפונה. כשעה ורבע נסענו בין כפרים ונופים עוצרי נשימה.
הרי האלפים במלוא יופיים!

הגענו ל-Foppolo. המקום מהמם, פסטורלי ושקט…
אנחנו כמעט לבד בכל האתר. חוץ מבעלי המסעדות ועובדי האתר שעסקו בהכנות לקראת פתיחת העונה.
נורית וירדן יגיעו יומיים אחרינו.

באתר יש רק מעט מלונות, רוב הבניינים הם בתי נופש פרטיים של האיטלקים. אווירה מושלמת למי שמחפש אתר משפחתי.
קיבלנו דירה עם נוף אל הפסגות המושלגות, ובבניין יש גם מינימרקט – מושלם!

כאן הקישור לדירה שלנו היא מתאימה ל-4 אנשים. (לבעלי הבית יש עוד יחידה נוספת צמודה).
וכאן הדירה של נורית היא מתאימה ל-7 ונמצאת באותו הבניין.
אפשרויות לינה נוספות כאן

בבוקר ניגשתי לבית הספר Ski School Foppolo 90 לברר קצת על האתר ולבדוק לגבי שיעורי גלישה לילדים.
ניסיתי להתכתב איתם עוד מישראל, אבל לא סגרתי הדרכה מראש כי לא היינו מגובשים.

מסתבר שבית הספר כבר היה ערוך ומוכן לגלישה. המתחם שלהם פועל בנפרד מהאתר. המדרון שם כבר מלא בשלג המלאכותי החדש והמעלית עובדת.
ג'וזפה, מנהל בית הספר, שמח לאפשר לנו לגלוש ואפילו הגיע להדריך את הילדים בעצמו.

ג'וזפה הוא גולש לשעבר בנבחרת איטליה. פעם הוא היה מדורג במקום החמישי בעולם.
כשפרש הוא הקים כאן את בית הספר ופיתח שיטת לימוד ייחודית לילדים מגיל 3.

המדרון הלימודי סגור רק לילדים. זה מאוד נוח וכיף כי יש להם מרחב גלישה בטוח בלי הדוהרים במהירות סביבם.
הצוות כולל מדריכים ובייבי סיטרים שעוזרים לילדים לנעול נעליים, לעלות ולרדת במעלית ובכל עניין טכני אחר.
השיעורים מתקיימים בקבוצות קטנות של עד 5 ילדים.
בקיצור, אפשר להשאיר אותם כאן בידיים טובות וללכת לגלוש בעצמינו.

תום ויתר על יום הגלישה הראשון, הוא עדיין חשש… הרגשתי שאני לא מוצאת את המילים המתאימות ולא מצליחה לגעת בנקודה הנכונה, אז פשוט הנחתי לו.
מאוד רציתי שהוא יגלוש כי סקי זה ספורט מעצב אישיות. התמודדות עם הגלישה היא בעיקר מנטלית. אם ינצח את הפחד זה יעצים אותו גם בחיים.

שירה ומאיה פתחו את עונת הסקי ב-Foppolo. 😉

למחרת הגיעו נורית, ירדן והילדים. איזה כיף! 🙂
קודם כל תפסנו זמן איכות של בנות במסעדת K2 הנהדרת. הייתה לנו חצי שנה של חוויות להשלים על כוס יין ומנת הגבינה המטוגנת…
"אז מה את אומרת, יש סקי או אין סקי בסוף?" שאלה נורית.
"יש ועוד איך!" הראיתי לה את התמונות של הבנות בנייד שלי, "אבל אני לא יודעת איך לשכנע את תום לגלוש. אני מאוד רוצה לעזור לו להתגבר על הפחדים שלו… אולי תפזרי עליו את אבקת הקסמים המנצנצת שלך?" 😉

נורית היא פיה. לא רק בגלל פינקי פו, חברת ההפעלות לילדים שלה, היא פיה גם באישיות שלה, במציאות. 🙂
יש לה את הגישה הזאת, המילה הנכונה, הרעיון המנצח… היא מסוגלת להזיז את היקום סביבה. 😉

אז למחרת תום עלה על המגלשיים בזכות אבקת הקסמים שלה. 😉
גם הילדים של נורית: יואב, שירה ואופיר התחילו לגלוש בפעם הראשונה.
היינו הקבוצה היחידה באתר עוד לפני שהוא נפתח באופן רשמי,

כך שגם ירדן, נורית ואני שמנו מגלשיים והשתעשענו עם הילדים על המדרון הלימודי. 🙂

גילינו שלהיות לבד בכל האתר זה בונוס מפנק ביותר! 😉

אחרי יום גלישה הכנו ארוחה משותפת ופרשנו למנוחה: הבנות – אלינו, הבנים נשארו בדירה של נורית.

ביום השלישי ג'וזפה חילק את הילדים לשתי קבוצות: תום, יואב ושירה עלו איתו למדרון הלמודי הגבוה יותר לאימון גלישה מתקדם.

זהו שלב אחד לפני שעולים לגלוש בהר האמיתי.

והקטנים נשארו עם המדריך סטפנו לגלוש במדרון הנמוך.

אחרי עוד יום גלישה מפרך נסענו לאכול פיצה בכפר Branzi הסמוך, שמפורסם בזכות הגבינות המעולות שמייצרים שם.
אכלנו במסעדת il caminetto.

היום הרביעי היה מרגש ומאתגר. האתר נפתח לגלישה, והילדים עלו לראשונה למסלול האמיתי. 🙂
כולם חוץ ממאיה. ג'וזפה אמר שהיא עדיין לא מוכנה ואני נשארתי להתאמן איתה על המדרון הלימודי.

הפחד מספר 2 של תום – הרכבל.
ושוב נורית הפיה הצילה את המצב. 🙂
"תגיד תום, מה היה עוזר לך לעלות על הרכבל בלי חשש?" היא שאלה.
תום חשב רגע… "אני מפחד לרדת ממנו. הוא זז מהר מדי. אם היה אפשר לעצור או להאט אותו כשצריך לרדת…"
נורית ניגשה למפעיל ושאלה אם אפשר להודיע שם למעלה לעצור את הרכבל כשהמושב של תום יגיע לקו שצריך לרדת.
"כמובן!" ענה האיש בחיוך. 🙂

אחרי שני סיבובים תום ויואב כבר קפצו מהרכבל הנוסע כמו אלופים.
בבוקר הילדים גלשו עם המדריך, ונורית ערכה להם אימוני גלישה אחר הצהריים.

החופשה הזאת הפכה לנס חנוכה הפרטי שלנו. 🙂

ביום האחרון של הגלישה נורית וירדן לקחו את הילדים לפסגת ההר בשני רכבלים עקבים לעשות את המסלול האדום, התלול והארוך יותר.
שירה סוף סוף קיבלה את המסלול המאתגר שהיא רצתה מתחילת הטיול, אבל תום ויואב חששו תחילה.
כשמסתכלים למטה מההר זה באמת ניראה מפחיד. אני זוכרת את הפעם הראשונה שלי במסלול אדום, גם אני פחדתי.

הדבר היחיד שיכול לעזור לסלק את הפחד מההר ולתת ביטחון לגלוש למטה היא חשיבה נכונה, לא כוח פיזי.
יש דמיון רב בין הספורט הזה לבין התמודדות בחיים האמיתיים. זו בדיוק הסיבה שרציתי שהילדים יתנסו בסקי.
כמה טוב שנורית הפיה הייתה שם איתם כדי לתת את המבט הנכון. 🙂

"אל תסתכלו למטה על כל המדרון", היא אמרה, "הביטו רק 10 מטרים קדימה ותחשבו על 2-3 סללומים (סיבובים) הראשונים. כך תחתכו את כל ההר לקטעים קטנים ותעברו את כולו בלי להרגיש. בצורה כזאת לא משנה לכם אם ההר הוא 50 מטרים או עשרה קילומטרים…"

הילדים עשו את המסלול ואפילו עלו שוב. תום סיפר לי שהוא נפל בפעם הראשונה אך הצליח לקום והמשיך. הוא היה נלהב ומאושר. 🙂

הם חזרו לדירה נמרים. לא תאמינו כמה כוח ועוצמה הילדים קיבלו אחרי שהצליחו לאלף את הפחד שלהם. 🙂

וגם מאיה התקדמה. היא קיבלה אישור מג'וזפה לעלות איתנו אל ההר בפעם הבאה. 🙂

נורית וירדן הצטרפו אלינו לשבוע מתוך השבועיים. את היום האחרון ביחד החלטנו להקדיש לטיול באיזור.
ירדנו אל עיירת San Pellegrino שממנה מגיעים המים המינרליים המפורסמים בעולם.
השמועות מספרות שליאונרדו דה וינצ'י גילה את הסגולה של המים כאן כשביקר בשנת 1509. הוא התפעל מהמים האיכותיים, וכמדען חקר אותם וכתב מאמר.
המפעל סן פלגרינו הוקם רק ב-1899 ומאז הוא מפיץ מים מינרליים טבעיים מהאלפים ליותר מ-120 מדינות.

בעיר יש גם ספא מפורסם ומפנק QC Terme San Pellegrino, אך הכניסה אליו מותרת מגיל 14.
אז הסתפקנו בטיול בעיר, החלקה על הקרח,

וביקור בבית קפה מול הספא שהפתיע בטעמים הנפלאים של המשקאות והקינוחים. 🙂

משם המשכנו ל-Bergamo למוזיאון הטבע והמדע.

ועשינו סיבוב בעיר העתיקה באווירת הכריסמס.

בבוקר נורית, ירדן והילדים חזרו לצרפת. אנחנו נשארנו לחמישה ימי גלישה נוספים.

התיישבנו על "כיסא-מטוס" (כך קראנו לרכבל בשביל מאיה) ועלינו אל ההר.
מאיה הסתכלה על המסלול בחשש.
"אל תסתכלי למטה…" הרגיע אתה תום. 🙂
ושירה שלפה סוכריה על מקל שהיא קנתה למאיה בדמי הכיס שלה בבוקר.
"אימא, ידעתי שהסוכריה תעזור לה…" ואז פנתה למאיה, "תחזיקי את הסוכריה ביד, אימא תפתח לך אותה למטה…" 🙂
"בואי מאיה, יהיה כיף!" תום לקח את ידה והם גלשו קצת ביחד.

אחרי סיבוב אחד גם מאיה הצטרפה לנבחרת הנמרים שלנו. 😉

היה תענוג להתמסר לסללומים של החופשה הזאת. 🙂
תודה לקסם הכריסמס, נס חנוכה ואבקת הפיות. 😉

רוצים גם להרכיב חופשה כזאת?
את פירוט העלויות של החופשה לרבות טיסות, לינה, רכב וגלישה תמצאו כאן